זה לא שסירקין 21 הפך כיום לפנינה בוהקת ולבונבוניירה סטרילית. הוא רחוק מלהיות בנוי לתלפיות: מרצפות הטרצו המקוריות שחוקות, יש קירות סדוקים ומדרגות שבורות ובאופן כללי המראה נושן, מוזנח ומלוכלך משהו. יחד עם זאת, בהינתן שעד לא מזמן ערמות זבל סתמו את שתי הקומות העליונות של המבנה, מה שאנו רואים היום – אסתטי – כמעט כמו פיצוצייה שכונתית.

מי שאחראי למהפך ולהסבתו של סירקין 21 מתחנה מרכזית לנרקומנים למקום הכי טרנדי בעיר הוא אורי בן נעים. אורי, פעם ילד קטן שמתרוצץ בשוק בין עסקיו המרובים של דודו והיום יזם צעיר ונמרץ, החליט לשפץ את המקום על חשבונו, בהסכמת בעלי המבנה. העסק הראשון, המשתלה, היה של חבר. אחריו הגיעו מאפיית עיניים ולחמי המחמצת המעולים, ג׳רבה עם האוכל והסנדוויץ׳ הטוניסאי היותר טעים מזה של רמלה-לוד, לה מקסיקנה, שבה שתיתי פעם קקטוס, מעדניית מלמעלה עם מנות מפתיעות, קפה טאלק המשובח עם הישיבה בחוץ על הבלקון, בית הקפה נונה עם הנוף הכי יפה בעיר, סניף נוסף של ברדא וחנות פריטי יד שנייה של פרלה ונינה.

את הטאץ׳ הטרנדי והבוהמי הסופי חותמים חברי קולקטיב סירה, המאגד 14 יוצרים ומעצבים המספקים רשת תמיכה לאומנים ומעצבים. לא הרחק מחללי הסטודיו למעצבים נפתחה חנות בשם מזח שבה מוצעים למכירה עבודות של עשרות יוצרים ואומנים.

תיאורו של סירקין 21 לא יהיה שלם בלעדי גולת הכותרת שלו, הגג, המכונה גג 21. כאן נמצא את המשכה של המשתלה וחלל המשקיף לנוף הים והנמל והמשמש כבר ומקום לאירועים ומוזיקה.