לו יכולתי להתחלק 77 פעמים, כמספר המארחים בפסטיבל האוכל ה-23 של מטה יהודה, יש סיכוי שהייתי יוצאת ממנו במלוא תאוותי. היות ואני רק אישה אחת עם רק קיבה אחת אצא מהפסטיבל כשחצי תאוותי בידי, לאחר שאדרש לבחירות קשות בין: ארוחת שף בטעמי מרוקו וירושלים של השף יוסף בן אבו ורעייתו נסטייה – לבין: סול ואמנון המלקטים מהטבע, מגינתם ומחוות שכנות ומכינים מהליקוטים מטעמים, לחמים, קישים ועוד.

או שאולי אלך לסבתא אסתר, המזמינה לארוחת ניגובים מהמטבח המרוקאי על טהרת הפראנה, או לאילנה דוד, שמגלגלת קובות וממלאת את הנשמה.

ומה בנוגע לאירוח אצל דוד וגלעד מ"מיט טיים", לארוחות בשרים מושקעות מהמעשנה והגריל? או שנלך על דגים במזקקת הולנדר בבית מאיר, שמתאימים דגים מעושנים לשנאפסים שהם רוקחים במקום?

פסטיבל האוכל ה-23 של מטה יהודה יוצא לדרך! מה שהתחיל כחזון של המועצה למיזם חברתי שיאתר עבור התושבים עוגני פרנסה חדשים כאלטרנטיבה לחקלאות, הפך לפסטיבל שנתי שנתן דחיפה לפיתוח הקולינריה והתיירות כולה במטה יהודה. ״התחלנו עם שמונה מאמות ומשפחות סקפטיות וכיום יש לנו 77 מארחים בפסטיבל,״ מספרת אפרת אליאסף, מפיקת הפסטיבל ומי שמלווה וחונכת אותו מיומו הראשון. ״מה שיפה לראות,״ מוסיפה אליאסף שהדור המבוגר גורר אחריו את הדור הצעיר. בנים חזרו להתגורר כאן לאחר שעזבו, צעירים באו להקים כאן עסקי קולינריה ותיירות לאחר שיצא שמעו של האזור ככזה.״

לקראת הפסטיבל יצאתי לדגום קמצוץ מהשפע וההיצע הקולינארי המסחרר של מטה יהודה.