דרום איטליה, לימון ולימונצ'לו


עודכן 26.3.20

זהירות, אל תיקנו לימונצ'לו!

ודאי שמתם לב שאחד האמצעים הפופולאריים של בני האדם למלחמה בקורונה הוא לקחת לימונים ולהפוך אותם ללימונדה. כל אישה ואיש בימים אלה פתחו קו ייצור פרטי וייחודי משלהם וכך אנו זוכים ללימונדות במגוון טעמים: יש לימונדה בטעם פיצה ויש לימונדה בטעם לחם מחמצת, יש לימונדה בטעם קורס ספרדית ויש לימונדה בטעם סידור ארונות, יש לימונדה בטעם זמן איכות עם המשפחה (או שלא) ויש לימונדה בטעם גמילה מחיתולים; יש לימונדה בטעם ניקיונות לפסח ויש לימונדה בטעם נטפליקס וספרים. איש איש ולימונדתו, אך אחת מהן ייחודית מכולן, נרקחה במחשכים באישון לילה והיא הלימונדה בטעם בריחה ממשפט. זוהי לימונדת בוטיק בתפירת קוטור.

אבל לא על הלימונדה הזאת באתי לדבר. סתם התפלק לי אגב השתאותי מהעיסוק המרובה בימים אלה בלימונים ובלימונדה, שהזכיר לי טיול בדרום איטליה, מקום שבו הלימון זוכה למעמד של אל.

אם יש משהו שמובטח לכם שלא תשכחו בשובכם מדרום איטליה – זה איך נראה לימון. הלימונים לדרום איטליה כמוהם כמו הבודהות למזרח: גדולים, קטנים, עצומים ונוכחים מכל עבר. יש ותפגשו את האל הלימוני בכבודו בפרדסים, לאורך הדרכים, בגינות הפרטיות ובגנים הציבוריים, ויש שתפגשו את ייצוגו בחומר, בשלל מרצ'נדייס בצלמו ובדמותו. הבעיה עם הלימונים האלה שאינם יודעים את מקומם. חלקם משתוללים, יוצאים משליטה וצומחים לממדי פומלה ומבלבלים את הצרכן התמים. בעיה נוספת ואף חמורה יותר היא שיש פשוט יותר מדי מהם ולא כל כך ברור מה לעשות איתם. מצד אחד הלימון שייך למשפחת ההדרים וכבודו ההדרי במקומו מונח, אבל מצד שני לימון אינו קלמנטינה שאפשר לשלוח בתיק האוכל של הילד, כך שהיכולת לכלותו מוגבלת מאוד. גם הניסיון למתג את הלימון בסלוגן משלו – לימון מוסיף המון – לא צלח במיוחד, כיוון שתכלס לימון היה ונשאר לא יותר מאשר תבלין.

בנקודה זו האיטלקים גילו תושייה יוצאת מן הכלל ולא הניחו לשפע המיותר הזה לבלבל אותם. הם הפכו את הלימון ללימונדה ואחר כך ללימונצ'לו ומכאן קצרה הדרך לשווק לימונים בכל מצב צבירה אפשרי: נוזל, מוצק, גז ועוד כמה מצבי צבירה חדשים שאינם מוכרים על ידי המדע.

לימון במצב נוזל הוא הלימונדה, סתם לימונדה, של גזלנים לאורך הדרך, במקומות אסטרטגיים שתיירים נוהגים לעצור, להצטלם ולהרוות את צימאונם.

לימון במצב מוצק הוא הלימון בדמות סבון, ולימון במצב צבירה גז משווק בצורת תרסיס ריח.

יש סוכריות לימון, יש שוקולד לימון, יש גלידת לימון, יש קרמיקות בעיטורי לימון, פלייסמנטים לימון, סינרים לימון, מגבות לימון, שלטים לדלת לימון, מחזיקי מפתחות לימון – כולם על טהרת העיצוב הלימוני, ועוד לא אמרנו אף מילה על הלימונצ'לו.

הגזלן הפושטי
הגזלן האלגנטי
מרצ'נסייס לימוניים

לימונצ'לו בכל מקום

הו הלימונצ'לו. אם הלימון הוא האל, אז הלימונצ'לו הוא משקה האלים, או לפחות זה הרושם שהאיטלקים יוצרים או רוצים שנקבל. בכל מקום, על כל צעד פיתו אותי לטעום לימונצ'לו. לימונצ'לו צלול או לימונצ'לו חלבי, חריף פחות או מתקתק יותר, בבקבוק בדוגמת כד או בבקבוק בצורת לימון. בימים  הראשונים התפתיתי להאמין שמדובר בהכנסת אורחים יפה ודי הוקסמתי למען האמת. בדיוק כפי שהוקסמתי  מרוקו המלצר, שהגיש לנו צ'ייסרים של לימונצ'לו מיד  כשנכנסנו למסעדה שלו. די מהר מאוד התחוור לי שרוקו, כמו כל האיטלקים, רק רוצה להיפטר ממלאי מיותר. לימונצ'לו עודפים.

כשאני מוקפת לימונים, בדמויי לימונים, במשקאות לימוניים והמוח שלי עובר שטיפה לימונית, נתקפתי בדחף בלתי נשלט להצטייד בכמה בקבוקי לימונצ'לו. כבר ראיתי אותנו על המרפסת או בגינה לעת ערב על כוסית ומאפית. השתלטה עליי התחושה  שאני חייבת  גם כזה. לעצמי, לילדים, לדודה, לאחים ולהורים. המתנה המושלמת. לימונצ'לו הוא בדיוק המשהו הזה שהוא ה-national-traditional המקורי והמקומי. המשהו הזה שיזכיר לי בכל לגימה את מפרץ אמלפי, את הנוף מהרכבל באנה קאפרי, את אמלפי ופוזיטנו.

אם זה גם קרה לכם וכבר קניתם – חבל. אין לי בקנה שום רעיון מה עושים עם לימונצ'לו אחרי שטועמים ממנו פעם או פעמיים. למזלי, זכרתי את בקבוק הלימונצ'לו שעמד אצלי במזווה, שלקח לו כמה שנים טובות להיעלם, ובדקה התשעים חזרתי לעשתונותיי והחזרתי את הבקבוקים למדף. אבל אם אתם מגיעים לאמלפי, מצד ימין של מדרגות הכנסייה יש גלידריה שמוכרת את גלידת הלימונצ'לו הטובה ביותר בעולם, ורק בזכות הגלידה הזו, אני מושכת את ידי מכל ההשמצות הנ"ל על לימוני דרום איטליה, כי מאז אמלפי החיים נחלקים ללפני הגלידה ולאחרי גלידת הלימונצ'לו. 

גלידת הלימונצ'לו הטובה בעולם

ובינתיים, עד שיתאפשר לנו להגיע לאמלפי ולטעום את ג'לטי הלימונצ'לו, הבה נמשיכה לייצר לימונדה. כי לא נעים לנו כל החופש והבטלה הזו, כי חייבים להרגיש יצרנים ומועילים. אני כשלעצמי עדיין לא החלטתי מהי כוס הלימונדה שלי, אבל מה בוער? מה יקרה אם תיגמר הקורונה באותו מצב שבו התחלתי אותה: ארונות לא מסודרים, אותם חורים בהשכלה ואותם בישולים – סתם כי צריך ולא צריך להרוג זמן. בואו נראה מה יקרה קודם.

כאן אפשר לקרוא גם על

Facebook Comments


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

2 מחשבות על “דרום איטליה, לימון ולימונצ'לו

  • ינינה

    מה אגיד לך מלי, הפוסט שלך שינה את דעתי על הלימונצ'נו ואני מוכנה לתת לו סיוכי נוסף. במיוחד אם הוא יגיע במנות גדושות של דרום איטליה. בתור חובבת גלישת אשכוליות וקמפרי, אני חייבת לטעום את גלידת הלימונצ'לו.