כשהתבשרנו על פתיחתם של מקצת הגנים הלאומיים וכי ניאלץ להירשם מראש ושנוגבל לשעתיים בלבד, מיד אמרתי ״לא תודה״. בדיוק כמו שאמרתי לא תודה לטיסה שכרוכה בהגעה של ארבע שעות לפני, בדיקת קורונה ומסכה לאורך הטיסה.

״לא תודה,״ כי מי זאת המדינה הזאת שפוגעת בספונטניות שלי ושבתמורה למחיר מלא מגבילה אותי בימים ובזמן??? לא תודה, יש מלא טבע חופשי, יפה לא פחות, בחינם וללא הגבלת זמן.

המדינה מצידה הגיבה בהתנשאות ואמרה לי: ״לא צריך טובות, נראה מי יישבר ראשון״ ושתלה פוסט בפייסבוק של משפחה מאושרת שסיפרה על נחל שניר, על מפל ובריכת שכשוך, על מסלול חביב לאורך הנחל השוצף ועל שפעת עצי התות שפריים הבשל נופלים כפרי בשל ללועות הפעורים של המטיילים. התיאור המיס את לבי. נשברתי. עד כדי כך נשברתי שנסעתי על אף התראת השרב, על אף 40 מעלות בצל.

טיפים ותובנות:

• כדאי להגיע כרבע שעה לפני ולהיות כמה שיותר קרובים לכניסה כיוון שלא מאפשרים להיכנס דקה לפני ופקק נורא מתהווה סמוך לשער.
• בינתיים מתבצעת מדידת חום.
• חובה להגיע מוכנים עם שני המיילים שמתקבלים: אישור ביצוע הזמנה ואישור רכישה. התהליך הזה גוזל זמן.
• מקבלים עלון וצמיד צבעוני ליד (ירוק) שאמור לבדל בין הקבוצות. בפועל אין על זה שום בקרה. וכך נוצר מצב שמי שנכנס מוקדם יכול לצאת כשבא לו. אנשים שנכנסו ברצועת הזמן לפנינו (צמיד ורוד) נהנו בכייף מארבע שעות לפחות.
• מומלץ להגיע עם נעליים להליכה במים ועם מקלות הליכה. מחליק לאללה.
• מומלץ להצטייד בתרמיל קל, מים, פירות, סנדוויצ׳ים. יש מלא פינות מלבבות לארוחה קלה על הסלעים במים בין הזרמים השוצפים.
• המסלולים מוצלים כמעט באופן מלא באמצעות חופת עצים מגוונת כמו תות ותאנה, דולב וערבה.
• המים כל כך קפואים שיום עם 40 מעלות עושה להם ולנו חסד.
• אף אחד לא טייל עם מסכה למעט עובד השמורה שהגיע לגרש את האחרונים בסוף היום.
• היו אלו שעתיים של נורמליות. בלי לשמור על ריחוק חברתי, בלי לפחד מאנשים. פשוט לטייל בטבע כמו פעם ולהאמין שהכל יהיה בסדר, שעוד קצת ונקבל את החיים הקודמים שלנו בחזרה.