תל מגידו - ארמגדון
תל מגידו - המקום שבו יתחיל סוף העולם
שנים שאני מתכננת לבקר בתל מגידו. שנים שחולפת על פניו בטיולים ובנסיעות המרובות לעמק וחשה החמצה נוכח התגליות המסעירות שהתגלו בתל ושרק ממתינות להתגלות בפניי. בשנתיים האחרונות התל היה סגור לרגל שיפוצים. לאחרונה נפתח מחדש ואתמול סוף סוף הצטרפתי לסיור במסגרת סיורי החינם המצוינים של רשות הטבע והגנים. המקום נראה מזמין ומטופח, הוא התחדש במרכז מבקרים מודרני, והמדריך זכריה מלאכי בן ה-81 (!) היה מדהים בידע ובחיוניות שלו 🙌. ועם כל אלה אני נאלצת להודות שהאתר לא ריגש אותי חרף העובדה שיש פה רצף התיישבותי נדיר, שכבה על גבי שכבה, החל מהתקופה הנאוליטית ועד הפרסית – 30 שכבות! וחרף העובדה שהמדריך ניסה להפיח חיים במקום עם סיפורים היסטוריים. לטעמי, קיים פער גדול בין חשיבות האירועים שאירעו בתל מגידו לבין המצאי הפיזי של השרידים. וזאת בהשוואה לאתרים כמו ציפורי, קיסריה, בית שאן או שבטה.
אני מבינה איך האתר מרגש ארכיאולוגים והיסטוריונים והוא אכן נחשב לערש הארכיאולוגיה המקראית ולמעבדה לשיטות מחקר מודרניות. מבינה שכאן זה הדיסני לנד של הארכיאולוגים שעדיין לא סיימו לחפור כאן, אבל ככל שזה נוגע לי – קשה לי.
מפעל המים המפואר של תל מגידו
יחד עם זאת, נותר במקום שריד מפואר בשלמותו – מפעל המים שהתחיל בימי שלמה ופותח בהדרגה עד לימי אחאב. ילדים ומבוגרים יאהבו את הירידה באמצעות 180 מדרגות למעמקי האדמה ואת הצעידה לאורך התעלות.
מפעל המים נחשב לגולת הכותרת של תל מגידו, בין היתר, הודות לעובדה שהמערכת ההנדסית המפוארת, נחצבה במאה ה-9 לפסה"נ, ללא אמצעים טכנולוגיים. המפעל שימש כמקור מים סודי לעיר לתקופת מצור. באותה תקופה גרו בתל מגידו הישראלים – תושבי ממלכת ישראל בימי אחאב המלך, שסבלו באופן קבוע מאיומים של העמים השונים סביבם, ביניהם הארמים, האשורים ואפילו ממלכת יהודה שניהלה מלחמת אחים עם ממלכת ישראל באופן קבוע.
חמש קטנות על תל מגידו
עצי התמר המרובים צמחו באופן ספונטני מגלעיני התמרים שהיו מאכל הפועלים ערבים שהועסקו בחפירות. הפועלים הובאו מעכו למגידו ולכבודם סלל קרן רוקפלר דרך חדשה שנקראת עד היום דרך רוקפלר.
ארמגדון שיבוש של הר מגידו. על פי הברית החדשה הר מגידו נבחר כמקום הקרב האחרון בין כוחות הטוב והרשע. מעין גרסה נוצרית למלחמת גוג ומגוג.
האפיפיור: יוחנן פאולוס השישי ביקר כאן ב-1964. כיוון שהוותיקן עדיין לא הכיר אז במדינת ישראל, יוחנן פאולוס לא נכנס דרך נתבג, אלא דרך ירדן ודרך חדשה בשם דרך האפיפיור נסללה עבורו ממזרח עד לתל.
עלילות גילגמש: מושג שזכור לחלקנו מהבגרות בתנ״ך ושנלמד בהקשר של השוואה לסיפור המבול. קטע הלוח נמצא על ידי יגאל ידין והוא מיוחס למאה ה-14 לפני הספירה.
החותם: חותם הזהב נמצא על ידי אחד הפועלים הערבים והועבר לסולטן סולימן השני ואבד אי שם באיסטנבול. ציור האריה השואג שעל החותם הפך לסמל הלוגו של המועצה האזורית מגידו ובעבר הוטבע גם על שטר של חמישה שקלים. על החותם כתוב בעברית עתיקה ״לשמע עבד ירובעם״ והוא מיוחס למאה השמינית לפני הספירה.
העתק מוצג במוזיאון ישראל.
Facebook Comments