מסע בעקבות השלכת ברמת הגולן
החלטנו שנוסעים. יחד. מאז דרום איטליה שהחבורה שלנו לא טיילה יחד. כמה שנים עברו מאז? שש או שבע. בערך. החלטנו שהפעם לגליל ולגולן.
"כן, אבל לאן? מה המסלול?" שאלו אותי כאילו שתכנון טיולים ומסלולים הוא תחום מומחיותי.
"לגבינות ויין ביקב על הדן, לפאטיסרי בהגושרים, לגלידה בשדה נחמיה, למגדנות בעין זיוון, לפיצה טראק בדפנה ולסלסלת הפיקניק בבית הילל," השבתי בניסיון להישמע אטרקטיבית ולשווק את הטיול לקהל השבוי שלי.
"מה? רק אוכל??" הזדעק הקהל השבוי…
לא לא… מה פתאום?" הרגעתי, "נרדוף אחרי השלכת במרום גולן, נחקור את יער ביריה, נתרגש מהטורבינות ומהתצפית למאגר בנטל.. אוכל?? רק אם נהיה ממש רעבים, רק בין לבין. אתם הרי מכירים אותי ויודעים שהאוכל הוא לא אישיו אצלי, ואיך הוא בכלל יכול להיות אישיו אצל מי שלא אוכלת בשר, דגים ופירות ים, לא מיונז ולא חרדל, לא סושי ולא אבוקדו, לא קצפת ולא פטיסייר? אצלי הרי העיקר הוא הנוף, הארכיטקטורה והקולטורה."
כך הרגעתי, כי איך יכולתי להודות שהסיבה האמיתית לטיול הזה היא הקראש שפיתחתי לקרואפין, לאותו מאפה טרנדי שהינו הכלאה של קוראסון ומאפין ושאפשר להשיג אותו רק בהגושרים. לכן לא הרחבתי יותר מדי על המסלול שהסתמן להיות סיור קולינארי בעקבות היקב הרומנטיק וגלידת הבוטיק, בעקבות הבריוש וכרבולת התותים על הראש, בעקבות הקוראסון והמאפין, שהפכו להיות יחד קוראפין.
מה זה קוראפין (Cruffin) ולמה צריך לנסוע כל כך רחוק עבורו?
באמת למה? ואיך זה שגדולי המגדנאים שהוליד קולחוז הקריות עדיין לא הצטרפו לטרנד ולא מציגים אותו לראווה בפאטיסריז שלהם? אז כפי שכבר ציינתי, הקרואפין הוא הכלאה שבין מאפין לקוראסון. התוצאה המתקבלת היא ספירלה מדופפת ומתפצפצת מחמאה, שטומנת בחובה מילויים מתוקים כיד הדמיון: קרם וניל או פיסטוק, קפה או ריבות.
המאפה הומצא על ידי קונדיטורית אוסטרלית ב-2013, הועתק על ידי קונדיטור אחר מסן פרנציסקו ב-2014 ומשם אל שאר העולם באינספור גרסאות. איני יודעת מתי נראה לראשונה בישראל, אבל מרגע שנחשפתי פתחתי במסע.
כך נראה קרואפין
היעד הקולינרי הראשון היה דווקא יקב גלילאו שיושב לו במיקום חתיכי על פלג של הדן. חישבנו לנו בינינו שנשנוש גבינות ויין על פלג הדן בשעה 12:00 יהווה פתיח נחמד לפיצקלי – פיצת השף שבאותו קיבוץ וכך נוכל להמשיך שבעים ורגועים ליעד הבא, לקינוח בפאטיסרי, לקוראפין, שהוא הוא הסיבה האמיתית לטיול הזה, אלא שהאדם מחשב חישובים והקיבוצניק צוחק.
אבל קודם אספר לכם על יער בירייה שאליו יצאנו – שישה חברים, שלושה זוגות, ביום דצמברי ישראלי, שהוא סוג של סתיו עם קור אירופי יבש וממריץ. ימים חורפיים יפים ובהירים, המאפשרים לטייל בנינוחות ואפילו לשבת מחוץ לצימר בלילה עם בירה (קורונה🤣 אלא מה?) וחברים טובים.
דרך נוף יער ביריה
דרך נוף יער ביריה היא אחת מדרכי הנוף האהובות עליי ואחד היערות האהובים. דרך הנוף מגוונת ומספקת שלל עצירות לפיקניק, לקפה, לתצפית נוף, לנקודת עניין והיער עצמו גדול דיו כדי לתת תחושה של יער אמיתי, כמו בחו"ל, שאפשר ללכת בו לאיבוד.
בסמוך לעין גבר, אחת מנקודות העצירה הראשונות במסלול, התגלה שולחן קק"ל, שקרא לנו להניח עליו את תקרובת תרמילי הגב שלנו. זמן מושלם לנשנוש קל עד לגבינות ויין על הדן. בזה אחר זה עלו על השולחן מקלות הפרמזן, הסמבוסק, מאפי הקשקבל של שמו ופריטטת התרד-גבינות שלי, שהפכה למזון על בטיולים. במיוחד בעידן הקורונאי נטול המסעדות.
ביער ביריה מספר מסלולי טיול של הקק"ל. בחרנו באחד מהם, שנקרא חדש וגם ישן ביער ביריה שמתחיל בצומת עין זיתים.
יקב גלילאו - קיבוץ דן
יקב גלילאו הוא יקב בוטיק של היינן גיל הרשקוביץ. מודה שבחרתי ביקב רק בזכות המיקום והפוטוגניות, אבל גם היין לא רע בכלל. משנת 2005 מייצר גיל ביקב שעל פלג הדן, קברנה סוביניון מענבי כרם בן זמרה. גיל מייצר כ- 2,500 בקבוקי יין גלילאו בשנה.
לאחר שקיבלנו סקירה וטעימות יין (35 ש"ח לאדם) בתוך היקב, עברנו לנשנוש הגבינות על פלג הדן (פלטת גבינות וקרקרים תוצרת בית – 120 ש"ח לפלטה). אם רוצים גם יין ליד יש לרכוש בנפרד אחד מבקבוקי היקב. בקיצור, לא זול ולא משביע ולכן בנינו על פיצת השף, "פיצקלי", שבקיבוץ. כפי שצוין לעיל, האדם מתכנן והקיבוצניק צוחק. ליתר דיוק, הקיבוצניק בשעה שתיים בצהריים יוצא לסייסטה עד חמש! תראו לי עוד עסק בעיר שסוגר בשעה של שיא בביקוש וברעב? נראה כדי שפיצת השף תצא כמו שצריך, השף צריך סיאסטה בדיוק כמו כל שף באיטליה. באין ברירה הפעלתי את פלאן בי – כלומר, פיצה טראק בדפנה בלי לשים לב שמדובר באותו זן של קיבוצניקים. רוצה לומר – למה חשבנו שבדפנה לא יהיו בסיאסטה? למה חשבנו שמנהגי הקיבוצניקים בדפנה יהיו שונים מאלו שבדן? שוב נוכחנו שהאדם מתכנן ומתכונן והקיבוצניק צוחק.
אמנם נותרנו רעבים, אבל אם הגענו עד הלום, החלטנו שכדאי לנצל את תנומת הצהריים של תושבי ודפנה ושוטטנו לנו באין מפריע בחלקת האלוהים הקטנה שלהם.
יצאנו לחפש פיצות ומצאו גן עדן
קיבוץ דפנה! יש אנשים שאיתרע מזלם כל כך עד שביתם נטוע על פלגי מים ואלוהים בנאות דשא ירביצם. בישראל קוראים לאנשים האלה קיבוצניקים. להבדיל מהקיבוצניקים של ניר דוד ששומרים את הנחל לעצמם בלבד, ייאמר לזכותם של קיבוצניקי דפנה שהם מתירים גם לדרי השיכונים והאספלט להציץ ולהתקנא בהם. תושבי דפנה מוכיחים שאין צורך בגדרות וכי דו קיום של שוכני אספלט ודרי מדשאות הוא אפשרי בהחלט. מודה שתחת הרושם של ניר דוד הייתה לי תחושה של מסיגת גבול ופולשת לחצר פרטית, אז עשינו את זה זריז: התהלכנו כחולמים בין המפלונים והגשרונים, המדשאות וקרני השמש של אחר הצהריים שהסתננו מבין העצים. מיהרנו להקליק ולהנציח ויצאנו לצוד דבר מאכל. עם כל ההתרגשות – יופי ונוף לא משביעים בטן רעבה. אמנם חמדתי לצון כשאמרתי שנאכל רק אם נהיה ממש מוכרחים ורק אם נהיה ממש רעבים, אבל שום תסריט לא צפה שניאלץ להחזיק מעמד עם מעט קרקרים וגבינות עד שש בערב…
מזל שבבית הילל המתינה לנו סלסלת הפיקניק שהזמנו מראש לארוחת הבוקר. מזל שמסעדת צ'יז הגישה גם אוכל באוהל מאולתר על המדשאה שמחוץ למסעדה. סוף סוף שבעים. אפשר לעבור לקינוח בשדה נחמיה. גלידת בוטיק עם שילובים יוצאי דופן, כמו למשל שוקולד ובטטה.
שמנו וויז: צ'יז, בית הילל.
בוקר עולה על קיבוץ גדות
כמה חיכינו לרגע הזה שבו נוכל להתאחד עם כל הגודיז של סלסלת הפיקניק שלנו שהכילה מבחר גבינות קשות, סלט שוק עם בולגרית וסלט ארטישוק, מיני דגים כבושים ומטבלים, יוגורט וגרנולה ומארז עוגיות, לחמים ופירות. כל סלסלה זוגית הכילה הרבה הרבה יותר מכפי שניתן לאכול בארוחה אחת, והשאריות נארזו אחר כבוד בחזרה לצידנית.
הלינה בגדות היא חוויה כפרית במחיר הוגן. החדרים פשוטים ומספקים וסך הכל נהנינו מהשהות.
שלכת ברמת הגולן
בתחילת דצמבר השלכת בשיאה במרום גולן, בעצים ובכרמים. מומלץ להסתובב בין שבילי הקיבוץ ושבילי בית הארחה וליהנות משלכת אירופית.
מרום גולן מוקף במטעי תפוחים ובכרמים שגם הם מציגים שלכת יפה.
לסיום – התצפית המפורסמת על מאגר בנטל ממרום גולן.
המטרה הראשית והסמויה של הטיול לא הושגה אמנם (קוראפין), אבל זכינו למופע שלכת מרהיב, לנופי חורף ירוקים ולזרימות ונחלים ודי היה בכל אלה כדי לחזור מפויסים ומרוצים הביתה.
את תאוותי לאותו קוראפין מימשתי זמן לא רב אחר כך, ועל כך אפשר לקרוא בטיול לצפון רמת הגולן.
לינות במחיר משתלם ברמת הגולן
הצטרפו למנויי בלוג "הטוריסטית" וקבלו מדי פעם טיפ על יעד מגניב או מסלול שווה
עוד פוסט מענג מבלוג הטוריסטית. צחקתי כל החלק הראשון עד לחלק של השלכת האדומה שאותו זכרתי עוד משנה שעברה
תודה רבה תמר יקרה😍