חיפה – רחוב מסדה

את הטקסט המכונן הזה, המזקק את נשמת אפו של רחוב מסדה בחיפה, דקלמה באמצע הרחוב תמרה אמיתי, המפעילה את "תיאטרון מרכז העיר" ברחוב מסדה. פגשתי אותה על המדרכה במסגרת סיור בהובלת נעמה סובול מתרבות אכילה. זהו הסיור הרביעי שלי עם נעמה (בתי האוכל של העיר התחתית, ואדי ניסנאס ושוק תלפיות). הפעם זהו סיור שונה ואחר, מפתיע ומטלטל, אך גם איתו  – מבטיחה – לא תצאו רעבים בסופו של דבר.

מצד אחד, יצאו לרחוב מסדה מוניטין של שיינקין של חיפה: רחוב טרנדי של בתי קפה חמודים. ואכן, אם תגיעו למסדה בשעות הערב הוא ייראה כמו רחוב פריזאי חמוד וטיפוסי, עם בתי הקפה והנורות המקשטות את חזיתותיהם והשולחנות על יושביהם שעל המדרכה. מצד שני, הסיור לוקח אותנו אל הפנים האחרות והפחות יפות של רחוב מסדה, שקיבל את צביונו הנוכחי בזכות או בגלל מי שגרים בו כעת (בלי הרבה ספוילרים).

הסיור לוקח אותנו למסע בין התהפוכות האבולוציוניות של הרחוב, דרך הארכיטקטורה, ציורי הגראפיטי, בעלי בתי הקפה והאומנים. זוהי הצצה לעולם אחר המתקיים ממש מתחת לאף, שלא ידעתי על קיומו, לשכונה שהיא קהילה בפני עצמה. היטיב לנסח אלכס אדלשטיין, מאושיות מקימי הבארים ובתי הקפה בחיפה, בעלים לשעבר של קפה במסדה ומי שהתגורר בה שנים ארוכות. אלכס מדבר על מסדה בעיניים רומנטיות אך מפוכחות. הוא רואה בה את הרחוב הפריזאי ואת הגשם המתגלגל במורד הרחוב, אך לא חוסך בתיאורים קשים: "כמעט לא צריך לצאת ממסדה, יש כאן הכל: מכולת וירקנייה, מכבסה, בתי קפה, מרכז קהילתי, תרבות ותיאטרון." ואני מוסיפה, כפי שסיפר אלכס: גם פשע וסמים, עבריינות וונדאליזם.