יש כמה בעיות בלטייל בחבלי זלצבורג וטירול:

1. הדשא של השכן לא ירוק יותר. זה תמיד אותו ירוק. בכל מקום. לכן אל תהיו ירוקים זה לזה. היכן שלא תבחרו ללון – זה אותו ירוק ואותו גרניום.

2. יפה כאן מדי. יפה עד כדי סכריניות.
3. . בכל רגע נתון תיאלצו לעשות בחירות קשות וכואבות בין דרך נופית יפה ליפה יותר, בין אגם יפהפה ליפהפה יותר, בין תצפית עוצרת נשימה לעוצרת יותר.
4.  מזג האוויר. לפעמים הוא זה שיכתיב לכם את הבחירות הכואבות והן כואבות.
5. ואם לא די בכל אלה – כשתחזרו תגלו שהתמונות של המטיילים האחרים יפות יותר, שהחמצתם מקומות, רכבלים מעלפים, עיירות, זוויות צילום, נקודות תצפית, ועוד אי אלה נקודות חן קסומות ולא מתוירות הידועות ליודעי חן בלבד. ודאי תגידו שככה זה כשיוצאים לטייל באזור כזה לשבוע בלבד, ואתם לגמרי צודקים, אבל האמת? אחרי שבוע הנוף כבר חוזר על עצמו. עוד תצפית, עוד אגם, עוד מדרון ירוק עם בתי עץ ומרפסות גרניום בעיירה ציורית. אחרי שבוע ליבך הופך גס. קריאות ההתפעלות של היום הראשון מתחלפות לא אחת בדממה דקה. לכן מה שדגמנו בשבוע מספק בעיניי, אם כי – גילוי נאות – הרצון לחזור ולגמוע את הנופים המשכרים כבר מפעפע.

בשבוע יצא לנו תמהיל נחמד של אתרים וזה מה הצלחנו לדגום בשבוע: 1 מפל, 1 קרחון, 1 מערת קרח, 1 מרחצאות, 1 טירה עתיקה, 1 עיר, 2 תצפית, 2 נקיק, 6 אגם ואינספור דרכים מפותלות בין יערות ומדרונות ירוקים בין עיירות ציוריות יותר או פחות. הממוצע: שני יעדים ביום.

המסלול שלנו מותאם לזוג ללא ילדים, כלומר הוא לא כולל מגלשות הרים, אומגות, פארקי מים, פארקי שעשועים, קארטינג, קירות טיפוס או כל פעילות פורקת מרץ ומדללת אנרגיה – פעילויות שהאזור מתברך בהן בשפע והוא ממש גן עדן להורים וילדים.

שלושה ימים הוקדשו לחבל זלצבורג ושלושה לטירול. יום המעבר בין האזורים שחייב נסיעה ארוכה יחסית, כלל עצירה באינסבורק, בירת טירול.

כמה מילים על האוסטרים

היופי המוגזם הזה הביא אותם ליהירות מסוימת. אוסטריה היא המדינה המתוירת ביותר באירופה ואולי משום כך אין כאן ״הסבר פניך לתייר״. הם כאילו אומרים לעצמם: אנחנו יודעים עד כמה יפה אצלנו ושאתם ממילא תגיעו, אז למה לנו להתאמץ ולהציב בדרכים שילוט באנגלית? אתם כבר תבינו ש-Ausfahrt זה Exit, יציאה מדרך ראשית וגם אם לא – לא ממש אכפת לנו. היעדר השילוט או תרגום לאנגלית בולט לא רק בדרכים, אלא גם באטרקציות תיירותיות או על מוצרים בחנויות ובסופרים. פגשתי ישראלים שעשו קניות מיותרות רק בגלל שלא יכלו לקרוא מה הם קונים והסתמכו על ניחוש. גם אני קניתי בסופר שמפו בתקווה שזה לא קרם לחות… אז אמנם נכון שגרמנית מובנת טיפה יותר מסינית, אבל ממדינה מתוקנת כמו אוסטריה?? אני מצפה!

ראש ממשלת אוסטריה הוא צעיר בן 34. תשאלו איך? ומה עם ניסיון? לא יודעת לענות על זה, אבל ממה שראיתי בשבוע שלי – אין כל כך מה לנהל במדינה המתוקנת הזו, שהכל בה מתוקן ומלוקק ושלא נותר בה דבר מקולקל אחד – ולו – נגד עין הרע. אם ראש הממשלה המשועמם היה שואל אותי הייתי ממליצה לו להורות לשרי התחבורה והתיירות להוסיף אנגלית בשילוט ולשר החינוך הייתי ממליצה לשפר את רמת האנגלית של האזרחים. רע לא יכול לצאת לו מזה.

כמה אזהרות מסע

טירול הולכת לישון מוקדם! חנויות נסגרות בין שש לשבע בערב, רכבלים אחרונים יוצאים סביב השעה חמש. מעט מסעדות מושכות עד מאוחר.

מרבית העיירות נראות בשעות החשכה כמו מצפה בגליל.

בשעות החשכה – חשוך מאוד.

טירול היא מכונת שינה. יש יותר גסטהופים מאשר תושבים.

הדתה שמדתה – בטירול שבת זה שבת, כלומר יום ראשון. הכל סגור. מסעדות, חנויות, קניונים. ולא תגידו שסגור באיזה פלכנבאך בעמק מידל אוף נו וור, אלא באינסבורק! זוהי אינסבורק אלוהים – סליחה – ישו. זוהי אינסבורק – עיר ואם בטירול ג׳יזס קרייסט – מה סוגרים לי את הסופרפארם בפרצוף בשש בערב?!

טוב, קיטרתי מספיק, אז מכאן למסלול בהרחבה;

יום הטיסה

טיסת צ׳ארטר של ישראייר לזלצבורג במטוס שהוחכר מחברת שקר כלשהו (נורבגי? צ׳כי?), בלי ארוחה אבל עם מזוודה של 20 (!) קילו, יששש!!!

כיוון שהטיסה נוחתת בשעות הערב המוקדמות, וטירול הולכת לישון פחות או יותר בשעות אלו – ראו אזהרת המסע לעיל – המחשבה ללכת לישון רעבים וצמאים בעיירה חשוכה ומנומנמת גורמת לי לחוש כמו פליטה יתומה ואומללה. גם המחשבה להתעורר אל מקרר ריק לא מלהיבה ואני – לא אתן לזה לקרות! היות ומקום הלינה בפלכאו נמצא במרחק 50 דקות נסיעה והיות ובטוח לא יימצא שום דבר פתוח, התנפלתי על הפיצוציה הראשונה בתחנת הדלק – מיד עם היציאה מהשדה – כמוצאת שלל רב, אבל מי שמצא שלל היה דווקא בעלי הפיצוצייה שמכר לי מצרכים בסיסיים במחירי פיצוצייה, כמנהג הפיצוציות.

לאחר ההתמקמות בדירה אפליקציית around me גילתה שיש בר או שניים פתוחים באזור ונשמע נחמד לצאת, למצוא נקודת אור בעלטה שבחוץ אבל העייפות… עייפות היום הראשון.

מקום לינה 1: Ferienwohnungen Reiter

תצפית 5 האצבעות, הלשטאט, אגם גוזאו – יום 2

בוקר ראשון בפלכאו, עיירה חביבה על ישראלים ונוחה לטיולי כוכב באזור. נוף ירוק ורחב ניבט מן המרפסת, מזמין לקפה ראשון של בוקר. ״השכנים״ בבתים שממול ישראלים, צהלות הילדים על הטרמפולינות – בעברית ובסניף המקומי של רשת הסופרים ״פני״ – העברית שולטת במעברים.

יש יתרונות וחסרונות לארוחת בוקר עצמית; מול חיסרון היעדר הנוחות והפינוק עומד יתרון הביקור בסופר המקומי, שמבחינתי הוא חלק מחוויית המקום. זו דרך נוספת ללמוד על הארץ ותושביה והזדמנות לדגום גבינות, מעדנים או קפואים חדשים.

ההחלטה הכואבת של היום: תצפית חמש האצבעות או הגשר לשום מקום.

תצפית 5 האצבעות

מרחק מהדירה: 72 ק״מ, כשעה וחצי נסיעה.

אתר: https://dachstein-salzkammergut.com/en/

עלות: 31 אירו למבוגר.

כתובת להזנה בוויז: Winkl 34

4831 Obertraun

המלצה: להגיע ביום של ראות טובה, ללא גשם.

תצפית 5 האצבעות נמצאת על רכס הרי הדאכשטיין. ההגעה לפסגה מהירה מאוד ובאמצעות שני רכבלים. היציאה לתצפית היא מתחנת רכבל קריפנשטיין, המגיע לגובה 2,069 מטר. אין שום שילוט באנגלית. שום שלט: לתצפית 5 האצבעות. פשוט תלכו אחרי העדר, שמורכב ברובו מישראלים.

שביל הליכה נוח למדי מוביל לתצפית. נוח – הכוונה לסלול ברובו. מדובר בכחצי שעה הליכה שמחציתה בעלייה לעבר מצוק בגובה 400 מטר.

חמש האצבעות הן למעשה ״חמש עגלות סופר״ ארוכות היוצאות מן המצוק ומספקות זוויות שונות על נוף ההרים ואגם הלשטאט.

לאחר עשרות שוטים וזוויות צילום, כשנחה עלינו דעתנו לגבי איכות הצילומים עשינו את הדרך חזרה לעבר בית הקפה מול הקרחון; בירה, שניצל, אפלשטרודל. אוסטריה או לא אוסטריה? היה טעים? לא.

יכולנו לשבת עוד טיפה מול הנוף כשלפתע רעם אדירים מתגלגל הרעיד את ההר. נראה שכשנמצאים קרוב יותר לאלוהים זה נשמע חזק יותר. כעבור שתי דקות התחיל מבול. חמש דקות ההליכה עד לתחנת הרכבל הפכו לסיוט רטוב, במיוחד לחסרי המזל ששהו באותו רגע בתצפית. בכך בא לסיומו מזג האוויר הנוח ועברנו ליומיים הגשומים שהובטחו בתחזית.

הלשטאט

אתר רשמי מטעם הרשות המקומית- כאן

הלשטאט היא מה שמכנים עיירה ציורית. עד שהגעתי אליה ראיתי עשרות תמונות שלה באינסטגרם שגרמו לי לשאול ״איפה המקום המהמם הזה?״ והתשובה: המקום המהמם נמצא בפילטרים, או בזווית צילום מחמיאה מכיוון השיט על האגם. שלא בפילטרים – מדובר בעיירה חמודה, תיירותית מדי ויש חמודות ממנה. הרבה אין מה לעשות כאן מלבד סיור רגלי לאורך הרחוב הראשי והאגם.

ביום שביקרתי בה היה אירוע כלשהו בכנסייה המקומית וזו הייתה הזדמנות לראות טירולים בלבוש מסורתי.

אגם גוזאו

אגם גוזאו נמצא במרחק 20 ק״מ מהלשטאט וכחצי שעה נסיעה.

כתובת לוויז: gesthof gosausee

Gosau 395, 4825 gosau

הכתובת היא של המלון-מסעדה המצודד הצמוד לאגם. לפני המחסום יש מגרש חניה חינמי.

לאתר המלון: 

אגם גוזאו הוא אחד היפים בעיניי. הוא ממוקם למרגלות רכס הרי דאכשטיין, מתחת לקרחון המבצבץ מן הפסגה.

אפשר לשבת סתם על הספסל ולבהות, אפשר ללכת בשביל המקיף את האגם ( כשעה בערך), אפשר לצאת לשיט על סירת פדאלים ואפשר לעלות על הרכבל שנמצא ממש בצמוד וליהנות מנוף האגם ומרכס הדאכשטיין.

הנוף המכושף של שעת בין הערביים היה סיומת מושלמת ליום הראשון.

סכר קאפרון, נקיק זיגמונד, צל אם סי – יום 3

ההחלטה הכואבת של היום: קפרון או דרך גלוסגקונר

הרבה שבח והלל נכתב על דרך הגלוסגקונר ומיטב הסופרלטיבים הוקדשו דווקא לה לעומת דרכים נופיות אחרות, ולכן טעם ההחמצה קשה מנשוא. בסופו של דבר הוחלט לוותר – גם בשל מזג האוויר הגשום והאפרורי וגם בזכות הידיעה שבמערב טירול ממתינות דרכים נופיות דומות ובמזג אוויר שאמור להשתפר.

סכר ומאגר קפרון

כתובת להזנה בוויז; Kesselfallstraße 96

מרחק מהדירה:

מחיר;

אתר הסכר וכל האטרקציות בסביבה: https://www.zellamsee-kaprun.com/en/region/places/high-mountain-reservoirs

טיפ להגעה: אם נדמה לכם שדי להצטייד בכתובת מגרש החניה של האתר, להזין אותה בוויז ולהגיע אל היעד, אז טעות! באתר הזה האוסטרים מתעלים על עצמם בזלזול בתייר, בהיעדר שילוט ונדמה שהם עושים כל מאמץ שלא תמצאו את המקום. כשתגיעו למגרש החניה של קרחון קיצנשטייהורן, הוויז יכריז שהגעתם אל היעד, אבל זה הרי לא היעד ומן הסתם גם לא מגרש החניה. מכאן תתחילו לשחק באין ברירה את המרוץ למיליון / מחפשים את המטמון: על הכביש יש חצים וכתובת: dam (סכר). התקדמו עם הסימונים על הכביש עד שתגיעו למבנה בן 10 קומות שנראה כמו חניון קומות. זו החניה, אבל אין שום ״ברוכים הבאים לסכר קפרון״, אין קופות. שממה ושיממון. קבוצת מטיילים שהחנתה את המכונית לצדנו עמדה אף היא נבוכה כמונו בלי לדעת לאן לפנות. הם החליטו להמר ועלו ברגל 10 קומות. כעבור זמן, משנוכחנו שהם לא חוזרים, הבנו שהם כנראה הגיעו לאן שהוא, אז עלינו גם.

אז מה כדאי לדעת? שרצוי לעלות עם המכונית עד לקומה העשירית. שם מתגלה מגרש חניה פתוח שמתחבר לכביש. גם כשצועדים על הכביש לא ברור כלל שזה המקום, אבל הדבר מתברר בהמשך. סוף סוף רואים מבנה של קופות ואוטובוס שמוביל לאתר. כאן תם המסתורין.

בניית הסכרים ומאגר המים, החלה ב-1938 על ידי הנאצים והסתיימה ב-1951. הסכרים משמשים את מתקן הפקת החשמל שבמקום, שמספק חשמל לזלצבורג ולסביבה.

העלייה לאתר מלהיבה בפני עצמה והיא נעשית בשלושה שלבים, הנמשכים כ-45 דקות: אוטובוס, רכבל פתוח עצום ממדים ושוב אוטובוס. הדרך עוברת דרך מספר מנהרות החצובות בדרך המפותלת, בכביש צר, שלפעמים על פי תהום. בנסיעת האוטובוס השנייה, שהיא השלב האחרון בנסיעה מתגלים מימין ומשמאל מראות מרהיבים של האגם.

מומלץ להגיע ביום של ראות טובה, לא גשום וללא עננות.

נקיק זיגמונד

זיגמונד טון קאלם, זהו מסלול טיול בתוך קניון עם זרימת מים, הנמצא כרבע שעה נסיעה מהחנייה של סכר קפרון.

טיול מעגלי על שבילי עץ, המשקיפים על נחל גועש ויפהפה, רוב הזמן בגווני טורקיז, עד שמגיעים בסופו למפל רחב שיורד מסכר (סכר שונה מסכר קפרון, קטן ממנו בהרבה). מעליו אגם יפהפה, גם עליו צפינו ומשם חזרה לחניון בדרך סלולה העוברת ביער קסום.

כל הסיבוב לוקח בין 30-40 דקות. יש אפשרות לטיול ארוך יותר, כולל סביב האגם. אנחנו ויתרנו.

מסלול נחמד שמתאים בהמשך לטיול בסכר קפרון, הכניסה אליו נמצאת מול העיירה קפרון, בתחילת כביש העלייה לסכר קפרון. יש בכניסה למסלול, מרכז של מפעל החשמל אליו כניסה בחינם, לא נכנסנו פנימה.

פלכאו-אינסברוק – יום 4

ההחלטה הכואבת של היום: אינסברוק או עוד יום בטבע.

היום הוא יום המעבר מחבל זלצבורג לטירול. אני בטוחה שבמזג אוויר לא גשום היינו בוחרים במפלי קרימל ובגשר אירופה ובוחרים ללון בזיפלד, אבל היום מזג האוויר חייב מקום סגור והקניון באינסברוק הוא פתרון לא רע. אין ברירה; חייבים שופינג היום ועל הדרך לסתום חור בהשכלה ולבקר במקדש הלואו קוסט של הבגדים, הלא הוא פרימארק ולצאת עם שקיות ולנצל את 20 הקילו הנדיבים של ישראייר. ילדיי, חתני, כלתי ונכדתי ייאלצו להתמודד עם אי אילו פריטי לבוש שספק אם יהלמו את טעמם ומידתם, אבל אם יש מישהו שאשם בכך זה רק מזג האוויר.

מרכז הקניות Sillpark

כתובת: Museumstrasse 38

שעות פתיחה: שני-שישי 9:00-19:00, שבת – 9:00-18:00

אתר אינטרנט: www.sillpark.at

אינסברוק

לטעמי, ניתן להסתפק בביקור בן שעות אחדות באינסברוק והיא לא מחייבת  לינת לילה. המוקד התיירותי נמצא ברובע העתיק של העיר. אם מתכוונים ללון בעיר מומלץ לקחת מלון בסמוך. זו הסיבה שבחרתי במקרה מקפל גם עבר מפואר מאז נבנה ב-1511 ומנוהל על ידי משפחת אולטטש זה חמישה דורות. החדרים מעוצבים בסגנון ימי ביניימי עם ריהוט אופייני לתקופה.

רחוב מרכזי ברובע העתיק: במרכז העיר העתיקה מדרחוב אלגנטי – Maria-Theresien Strasse – עם בניינים בארוקיים מצדדיו, חנויות, בוטיקים יוקרתיים, מסעדות ובתי קפה עם אחד מהאפל-שטרודל הנפלאים באוסטריה.

הגג המוזהב: אטרקציה תיירותית מרכזית וסמלה המפורסם ביותר של אינסברוק. אם לא תדעו על קיומו ספק אם תבחינו, אבל מה שבטוח הוא שאם תבחינו בקבוצת תיירים שמכוונת מצלמות גבוה לאן שהוא – זה יהיה לגג המוזהב. על תצפו על לאל אקצה. זהו מעין גגון בצורת טרפז, המורכב מ-2,657 אריחים, שפעם היו מזהב והיום מנחושת. הגגון הזה מחפה על גזוזטרה, שממנה השקיפו שליטי טירול על תחרויות ופסטיבלים שהתקיימו בכיכר שמתחתם.

שער הניצחון Triumphpforte: נמצא בתחילתו של רחוב מריה תרזה, מקצהו הדרומי. הוא נבנה לרגל נישואיו של ליאופולד, בנה של מריה תרזה, בשנת 1756.

לינה 2: Hotel Schwarzer Adler Innsbruck

ההחלטה הכואבת של היום: אינסברוק או עוד יום בטבע.

היום הוא יום המעבר מחבל זלצבורג לטירול. אני בטוחה שבמזג אוויר לא גשום היינו בוחרים במפלי קרימל ובגשר אירופה ובוחרים ללון בזיפלד, אבל היום מזג האוויר חייב מקום סגור והקניון באינסברוק הוא פתרון לא רע. אין ברירה; חייבים שופינג היום ועל הדרך לסתום חור בהשכלה ולבקר במקדש הלואו קוסט של הבגדים, הלא הוא פרימארק ולצאת עם שקיות ולנצל את 20 הקילו הנדיבים של ישראייר. ילדיי, חתני, כלתי ונכדתי ייאלצו להתמודד עם אי אילו פריטי לבוש שספק אם יהלמו את טעמם ומידתם, אבל אם יש מישהו שאשם בכך זה רק מזג האוויר.

מרכז הקניות Sillpark

כתובת: Museumstrasse 38

שעות פתיחה: שני-שישי 9:00-19:00, שבת – 9:00-18:00

אתר אינטרנט: www.sillpark.at

אינסברוק

לטעמי, ניתן להסתפק בביקור בן שעות אחדות באינסברוק והיא לא מחייבת  לינת לילה. המוקד התיירותי נמצא ברובע העתיק של העיר. אם מתכוונים ללון בעיר מומלץ לקחת מלון בסמוך. זו הסיבה שבחרתי  בהוטל שוורץ אדלר המקפל גם עבר מפואר מאז נבנה ב-1511 ומנוהל על ידי משפחת אולטטש זה חמישה דורות. החדרים מעוצבים בסגנון ימי ביניימי עם ריהוט אופייני לתקופה.

רחוב מרכזי ברובע העתיק: במרכז העיר העתיקה מדרחוב אלגנטי – Maria-Theresien Strasse – עם בניינים בארוקיים מצדדיו, חנויות, בוטיקים יוקרתיים, מסעדות ובתי קפה עם אחד מהאפל-שטרודל הנפלאים באוסטריה.

הגג המוזהב: אטרקציה תיירותית מרכזית וסמלה המפורסם ביותר של אינסברוק. אם לא תדעו על קיומו ספק אם תבחינו, אבל מה שבטוח הוא שאם תבחינו בקבוצת תיירים שמכוונת מצלמות גבוה לאן שהוא – זה יהיה לגג המוזהב. על תצפו על לאל אקצה. זהו מעין גגון בצורת טרפז, המורכב מ-2,657 אריחים, שפעם היו מזהב והיום מנחושת. הגגון הזה מחפה על גזוזטרה, שממנה השקיפו שליטי טירול על תחרויות ופסטיבלים שהתקיימו בכיכר שמתחתם.

שער הניצחון Triumphpforte: נמצא בתחילתו של רחוב מריה תרזה, מקצהו הדרומי. הוא נבנה לרגל נישואיו של ליאופולד, בנה של מריה תרזה, בשנת 1756.

לינה 2: Hotel Schwarzer Adler Innsbruck

קרחון הינטרטוקס, אגם אכן, אוץ – יום 5

ההחלטה הלא כואבת של היום: קרחון הינטרקטוקס או קרחון שטובאי

אין דילמות היום! על פי התחזית שלג ירד כל הלילה, יש מלא שלג על ההר, ושלג הרי הוא הסיבה שלשמה התכנסנו.

לחוויית הקרחון ומערת הקרח – כאן

אגם אכן

האגם נמצא במרחק של שעה נסיעה מקרחון הינטרטוקס דרך כביש B169. כיוון שהגענו בשעות אחר הצהריים והטמפרטורות צנחו קשות, הרעיון על שיט באגם יצא מגדר שימוש. במקום זאת העדפנו לסגור את היום במסעדה חמימה הצופה אל האגם.

אוץ

שעה ורבע נסיעה מאכן לעיירה אוץ, מקום הלינה השלישי, על האוטוסטרדה A12. אוץ מתגלה כעיירה חביבה וסואנת במושגים של אוסטריה. יש לה רחוב ראשי חמוד עם כמה חנויות, מסעדות ובתי קפה, שלמרבה הפלא פעלו גם אחרי השעה שמונה בערב.

לינה 3: Haus Marita

דרך הקרחונים של עמק אוץ, מפלי שטויבן, אקווה דום – יום 6

דרך הקרחונים של עמק אוץ, מפלי שטויבן, אקווה דום

ההחלטה הכואבת של היום: דרך הקרחונים של עמק אוץ או דרך קרחון קאונטרל

Ötztal Glacier Road

שתי הדרכים יפות, מאתגרות לנהיגה ומספקות נופי פנורמה משכרים. ההכרעה לטובת Ötztal Glacier Road נפלה רק משום היותה קרובה יותר לעיירה אוץ שבה לנו. בכל מקרה מזג האוויר היה מושלם: יום שמשי עם שמים בכחול טורקיז משגע.

דרך הקרחונים נכללת ברשימה מכובדת של "הדרכים המסוכנות בעולם" וכאחת הדרכים ההרריות מן הגבוהות באירופה. על כן העדפנו להשאיר את הנהיגה לבן המקום המנוסה, הלא הוא נהג האוטובוס המקומי, היוצא ממרכז העיירה זולדן, ממש מול תחנת הרכבל  Gaislachkogel. שלט האזהרה המתריע שהדרך ההררית נועדה לנהגים מנוסים בלבד נתנה את האישור הסופי שעשינו את הבחירה הנכונה.

מדובר בדרך פנורמית ויפהפייה לאורך 15 ק"מ, המקשרת בין זולדן לאזורי הסקי שלה והמעפילה לגובה של 2,830 מטרים מעל גובה פני הים. הדרך מובילה לקרחון רטנבאך ולקרחון טיפנבאך. מנהרה באורך 1,750 מטרים מקשרת בין השניים.

כייף גדול כשהנהיגה בידי נהג האוטובוס וניתן להתמכר לנוף בצידי הדרך בלי עליות דרמטיות בלחץ הדם. הנוף בפסגה מאכזב מעט וייתכן שהבחירה בדרך הנוף השנייה יכולה הייתה להיות מוצלחת יותר.

מפלי שטויבן STUIBENFALL‏

כתובת להזנה בוויז : Gasthof Stuibenfall
Niederthai 47
6441 Umhausen, Öster

מחיר: חינם

טיפ להגעה: למגיעים מכיוון הכפר נידרטאי, לפני הכניסה לכפר, מצד שמאל של הכביש יש מסעדה וגסטהאוס בשם:  Gasthof Stuibenfall על פי השילוט החניה מותרת לאורחי המלון, אבל כיוון שהתכוונו גם לאכול במקום, ראינו עצמנו כאורחים. משם מתחיל שביל לכיוון מערב (שמאלה), שאורך  כ-5-10 דקות הליכה, עד הרמפה העליונה שהיא ממש מעל המפל. אפשר לרדת עוד ועוד, אבל קחו בחשבון שצריך גם לעלות את זה.

המפלים נופלים בשצף מגובה 159 מטר והם הגבוהים ביותר בטירול.

אקווה דום

מרחק ממקום הלינה: 20 דקות נסיעה

כתובת לוויז:Oberlängenfeld 140,

מחיר: 21 אירו ל-3 שעות. לא כולל מגבות או חלוק. תביאו מהמלון אם תרצו לחסוך 8 אירו.

מרחצאות אקווה דום הם מתחם ספא מפנק ויוקרתי עם מגוון בריכות פתוחות ומקורות  של מים תרמיים, טמפרטורה שנעה בין 24-36 מעלות צלסיוס.  המעבר בין הבריכות המרחצאות נמצאים בעיירה לנגפלד, והעובדה שהם מרוחקים רק 20 דקות נסיעה מהמלון הופכים אותם לסיומת מושלמת ליום הזה.

המיקום המושלם, על רקע הנוף של רכס הרי ה-Otztal alps והעיצוב של הבריכות הפתוחות כקערות טיבטיות, הופך את הרחצה במקום לחוויה קסומה ומיוחדת. לא בכדי יצאו למקום מוניטין: האסתטיקה והניקיון הם של מתחמי הבריכות והן של אזורי המקלחות – מרשימים.

על מנת למנוע ולהקל על המעבר בין הבריכות השונות – שהיה מאתגר גם בסוף אוגוסט, קיים מבנה מרכזי (ה-dom), שבתוכו מדרגות לולייניות למעבר בין המפלסים. מן הקומה הראשונה יש בריכת זרמים המקשרת בין הבריכות השונות.

אתר אווקה דום – כאן

אגם מוזרר, נקיק לאוטש, צוגשפיצה – יום 7

ההחלטה הכואבת של היום: נקיק לאוטש או סיור בגארמיש

 אגם מוזרר

לקראת הנסיעה, במסגרת החפירות, נתקלתי גם בסרטון של האגמים היפים בחבל זלצבורג וטירול, ומשום מה – גם האגם הזה נכלל ביניהם. סימנתי את האגם, כמו את שאר האגמים המומלצים, וכיוון שהיה על הדרך לנקיק לאוטש, הוחלט לבקר בו.

מהחניה, שביל הליכה נוח בתוך יער מוביל אל האגם. לא וואו – אבל עצירה נחמדה בדרך ותו לא.

נקיק לאוטש

נקיק לאוטש הוא פרויקט משותף למדינות אוסטריה וגרמניה ולכן ניתן להיכנס אליו מכיוון על אחת ממדינות אלה.

הגעה: לנכנסים מכיוון אוסטריה – יש לכוון את הוויז ל-Leutascher Geisterklamm.

עלות: חינם למעט 5 אירו בחניה. אם אין מקום בחניון הצמוד לכניסה, יש חניון נוסף, במרחק כמה מאות מטרים. גם כשמחנים שם יש לשלם על חניה במגרש החניה הראשי.

בכניסה לנקיק יש מפה המתארת מספר מסלולי הליכה. המסלול האדום הוא הקצר והיפה יותר והוא מסתיים בגשר תלוי המקשר בין קירות הנקיק. ההליכה בנקיק נוחה מאוד, על גשרי ברזל, ובחלקם מדרגות עולות או יורדות. בסוף המסלול ניתן לבחור אם לצעוד את הדרך חזרה על גשרי הברזל או ללכת ביער. אנחנו העדפנו לחזור דרך הגשרים וליהנות מיפי הנקיק מזווית החזור.

צוג שפיצה

כתובת לוויז: Seilbahn Zugspize

Am Eibsee, Garinau

עלות: 51 אירו.

הצוגשפיצה הוא הפסגה הגבוהה ביותר בגרמניה (2,962), ואם עדיין לא שבעתם מנופי האלפים ומתצפיות – המקום שווה על אף המחיר השערורייתי של הרכבל.

טיפ: להגיע רק ביום של ראות טובה וללא עננות.

להצטייד בלבוש חם, כלומר – רצוי מעיל טוב.

מסלול היום מסתיים בסמוך לעיירה נאסריט, בלילה מלכותי בטירת פרנשטיין ועל הקורות בטירה מרגע הגעתנו ועד לעזיבתה ניתן לקרוא כאן.

נאסריט, אגם פיבורג, שדה תעופה – יום 8

ההחלטה הכואבת של היום: חייבים לחזור הביתה.

טירת פרנשטיין

הבוקר נפתח בארוחת בוקר של מלכים במסעדת הטירה, ולאחריה טיול ומנוחה במתחם. הכל על הטירה מרגע שהגענו אליה ערב קודם ועד לעזיבה – ניתן לקרוא כאן.

אגם פיבורג

אגם פיבורג הוא בהחלט אחד מאלה שאסור להחמיץ. הוא נמצא ביציאה מן העיירה אוץ בדרך מפותלת, צרה ובעלייה שמובילה למגרש חניה. מסביב למגרש החניה מלא בתי קפה חמודים ואופציות לינה מתוקתקות כמו באוסטריה. מהחניה, שביל מסודר מוביל לאגם (בירידה) – עשר דקות של הליכה מהנה. נוף ההרים המשתקף כמו במראה באגם הוא אחד המראות היפים והמהנים שהיו לנו – סיום נחמד לטיול ולמסע הארוך הביתה. יאללה לזלצבורג טרמינל!

לנוחיותך – המסלול להורדה כקובץ פי.די. אף – כאן