הסוויטה על שם אמיליה כוללת מטבחון מאובזר, חדר אמבטיה בגימורי זהב ונברשות זכוכית נוצצות ומגבות מקופלות בצורת ברבור. על אחת השידות הונחו שוקולדים של מרסי, תפוחי עץ ובקבוק סודה, בצירוף כרטיס ברכה של המשפחה המנהלת כיום את המלון, מאז 1780 – משפחת:
Köhle-scheiderbauer
שטיחי משי פרסיים עוטפים את הריצפה וריהוט עתיק כבד בכל פינה: מיטת אפיריון עם תקרת מראה, זוג כורסאות עור לסלון, פינת אוכל ועוד כהנה קישוטים, תמונות ושנדילירים. אין תלונות.
מחלונות הסוויטה נשקף הנוף הירוק של היער והם נושקים לצריחי הטירה. אני מיד רואה את הקיסרית מרייה תרזה, שהתארחה כאן בעבר, יושבת על אדן החלון, צופייה על מבנה האורוות, שמא שיירת הסוסים מחזירה הביתה את האצילים שלה, ואני מיד מתיישבת במקומה.
כבר ציינתי שהאוסטרים הולכים לישון מוקדם. לכן בצ'ק אין הקפידו לשאול אם נגיע לארוחת ערב שכן המטבח נסגר בשמונה. ודאי שנגיע וכי לאן נצא ולאן נלך מן החור הזה באמצע היער, באמצע הלילה? אבל עד לארוחת ערב יש די זמן לשוטט ולסרוק את הטירה ולראות מה יש מעבר לדלת שלנו. ובכן מה שיש כאן הם מסדרונות מרוצפים שיש והמון המון פריטי ריהוט עתיק: פינות ישיבה ושולחנות קפה, מזנונים, שידות, ארונות וויטרינות עם סרוויסים מצויצים, תמונות ושטיחי קיר ושלל קישוטים בארוקיים. גרם מדרגות לולייניות מוביל לאולם ולעוד אולם וככל שמוסיפים לרדת כמו לקומת מרתף, מגלים דלת שלמעשה מובילה החוצה אל מדרגות חיצוניות שלמעשה מובילות אל האגף החדש יותר שבו המסעדה.
Facebook Comments