חצר סרגיי – לילה במלון סרגיי פאלאס


חצר סרגיי - לילה במלון סרגיי פאלאס ירושלים

״אינגליש פליז״, ביקש הקול מעברו השני של הקו במלון. נימת הקול אסרטיבית משהו וכבר חשתי נכלמת ונזופה שלא באשמתי. מה כבר עשיתי? דיברתי בעברית אל פקיד קבלה במלון בישראל? אמנם אני עומדת להיכנס בעוד דקות אחדות לטריטוריה של פוטין, למגרש הרוסים, אבל בחיאת פוטין: ירושלים היא המגרש הביתי שלי! מה הקטע של האנגלית כאן? מה הקטע שזה קורה לי בפעם השנייה בירושלים. בפעם הקודמת במתחם הצרפתי. מה הקטע של המובלעות האקסטריטוריאליות האלה בירושלים?

״מה הקטע של הקול האסרטיבי ממלון סרגיי פאלאס, שבעוד דקות יתברר שאינו ואסילי, ואדים או אלכסיי, אלא נאסים! ונאסים – זה משלנו! נאסים זה כמו יוסי ומשה, אחמד ומוחמד, כלומר, ילידי הארץ ואזרחים מן השורה. לא ניתן לחשוד בנאסים שהוא נתין רוסי שנשלח לארץ הקודש לנהל מלון. כך אני מבעבעת ומבעבעת לי כמו מרקחת תותים על הגז, עד שאני פוגשת את נאסים. שצף הקצף שלי מתפוגג באחת כשנאסים בכבודו ובעצמו יוצא לקבל את מכוניתנו בעוברה בשערי האבן המקושתים של מתחם סרגיי פאלאס – משל הייתי הצארינה קתרינה לא פחות ולא יותר. חניה פרטית במתחם סגור, שצמודה ללובי – איי יא יאיי! זהו יתרון עצום בירושלים מאותגרת החניה.

ברגע שהמכונית נבלעה בתוך המתחם – כמו עברנו דרך חור המנעול לממד אחר. שאון העיר של רחוב הלני המלכה הסמוך השתתק באחת והקול היחיד שנשמע היה פכפוך המים של המזרקה שבאמצע הגן היפה. מימין צריח מבוצר בסגנון צריח השחמט – ואני – כבר מאושרת. זו אמנם לא טירת בלמורל ולא גני קנסיגטון, אבל זה שלנו. טוב לא בדיוק, זה של האגודה הקיסרית הפרבוסלבית הפלסטינית, שבראשה עמד אחיו של הצאר אלכסנדר השלישי, אבל למי אכפת. יפה כאן ואני מרוצה מהבחירה. בחירה שהגיעה לאחר דיונים כבדי ראש.

כניסה למתחם דרך שער האבן
חצר סרגיי ירושלים
צריח שחמט
חצר סרגיי ירושלים
המזרקה

מה עשה רספוטין בחצר סרגיי?

אני – מלכתחילה רציתי את סרגיי. סרגיי ואני היינו אהבה ממבט ראשון. כזאת אני. יש לי חולשה לאפיל אריסטורקטי, לטירות ולאחוזות, ולסרגיי היה כל מה שאני אוהבת. הוא (בן זוגי) דווקא רצה את אלגרה, שאף היא שוכנת במבנה עתיק, סגורה ומבוצרה מאחורי שערי ברזל גבוהים ונעולים. סיפור האהבה חוצה הגבולות ודתות של אלגרה נשמע לו רומנטי והולם יותר ליום הנישואין המי סופר שלנו מאשר רספוטין ההולל, שהוגלה לסרגיי בשל התנהגות מינית לא הולמת. האמת שמעולם לא קיימנו דיוני עומק כאלה לגבי המלונות שתכננו ללון בהם, אבל הפעם נדרשה החלטה: הרוח של מי תרחף בחדרנו? רספוטין ההולל או אלגרה החסודה?

הטיעון שלו, יש להודות, היה משכנע יותר, אבל אני רציתי את סרגיי ולצורך כך גייסתי את הצליל הכי רך ורומנטי שבמיתרי הקול ולחשתי: לא תצטער… זה עבד.

בחזרה לנאסים: נאסים הוא איש צעיר בעל ארשת פנים חביבה שחזותו אינה אומרת מנהל מלון קלאסי, חדור חשיבות עצמית שחנוט בחליפה. הוא המנהל, המארח, פקיד הקבלה ואפילו האיש שליווה אותנו עד פתח החדר עם המזוודות. נראה שככה זה במלון בוטיק עם 22 חדרים שלא כולם מאוישים. בנוסף, הוא פתוח לסמול טוק ומוכן לספר בגאווה פרטים מההיסטוריה של המקום.

המסדרונות – ספרטניים משהו (בכל זאת אכסניית צליינים לשעבר) ועל קירותיהם תמונות ממוסגרות של נופי מוסקבה ואמא רוסיה. החדרים לעומת זאת שופצו לחדרי מלון מודרניים הכוללים חדרי אמבט ושירותים פרטיים (בניגוד לתקופת הצאר). עיצוב הפנים שמר על האופי האריסטוקרטי עם טפטים מוזהבים ווילונות טפטה תואמים שאסופים בגדילים. מבעד לחלון המשובץ נשקפים הגן, צמרות העצים והצריף שעבר שחזור ושימור. לרגע אפשר היה לחשוב שאני באוסטריה.

מלון סרגיי פאלאס ירושלים

מיקום מנצח

לאחר התארגנות קצרה בחדר יצאנו לבדוק את יתרון מספר שתיים של חצר סרגיי: מיקום הזהב שלו, שחלק לא מבוטל ממנו זו המסעדה ההודית ג׳ירה שצמודה למלון. זוהי לא מסעדה בדיוק, אלא יותר דבה הודית בישיבה על מדרכה של רחוב הלני המלכה. הבעלים והשף הוא בחור צעיר, בוגר הטיול הגדול שאחרי הצבא שלמד לשחזר בדיוק מושלם את המנות והטעמים. לאכולי געגועים כמונו לאוכל הודי – לאכול מסאלה דוסה זה דמעות של אושר. ולמי שלא – יש עוד אופציות לאורך הרחוב ורחוב יפו הוא ממש מעבר לפינה.

אושר. מסאלה דוסה ומלאי כופתה

כמה קטנות על חצר סרגיי

♦ המקום נבנה לפני 125 שנה כמלון לצליינים רוסים אריסטוקרטים.

♦ הוא נקרא על שם הנסיך סרגיי אלכסנדרוביץ, מושל מוסקבה ובנו של הצאר אלכסנדר השני.

בשנות המדינה הראשונות המקום שימש את משרד החקלאות ואת משרדי החברה להגנת הטבע.

♦ לאורך שנים המקום היה מוזנח. ב-2002 פרצה במקום שריפה שכילתה חלק מהמבנה.

♦ ב-2005 ביקר פוטין במתחם וסחט הבטחה מאריאל שרון להחזיר לידיו את המתחם.

♦ ההעברה התעכבה כי הנסיך פיליפ ז״ל ראה עצמו יורשו של סרגיי.

♦ ההעברה הושלמה ב-2008 ומלאכת השימור והתכנון החלה.

♦ ב-2011 זכה אדריכל ישראלי, מומחה לשימור מבנים בפרויקט. בתום שבע שנות עבודה הוא הצליח להחזיר למקום את הדרו וייעודו המקורי לאירוח.

♦ ב-2018 נחנך המקום כמלון בוטיק, סרגיי פאלאס, המונה 22 חדרים.

♦ בית התפילה וציורי הקיר הנפלאים נשמרו להפליא ונדרש רק לתיקוני צבע קלים.

חצר סרגיי
חצר סרגיי

מה עוד ניתן לעשות בחצר סרגיי?

♦ לשבת על הבר בגן הקסום: החצר היפה של חצר סרגיי שוחזרה על ידי צמד אדריכליות נוף והיא פתוחה גם לקהל הרחב ולא לאורחי המלון בלבד. יש בה בית קפה ובר קטן. בערב המקום מואר בשלל פנסים ושרשרות של נוריות לד המוסיפים לקסם. אורחי המלון או אורחים מזדמנים יושבים בגן הקסום עם לפטופ ועובדים באווירה פסטורלית.

♦ בבוקר מוגשת כאן ארוחת בוקר לאורחי המלון – ואחר הצהריים ובערב – פתוח לכולם לבירה, קוקטיילים ונשנושים.

♦ לבקר בתערוכה על תולדות המקום.

♦ לעלות על מגדל התצפית ולהשקיף לנוף על כל העיר העתיקה עד הר הזיתים.

ארוחת הבוקר

ארוחת הבוקר צנועה, בסיסית אך נדיבה: ביצים בכל צורה ובכל כמות, ירקות חתוכים, גבינות, זיתים, פיתות, מיץ תפוזים וקפה. תחילה חשבנו לוותר ולאכול בקפה נאדי הסמוך, אבל הפיתוי לשבת בגן באוויר הבוקר הנעים היה מפתה יותר. נאסים סיפר שיש לו כוונות לשדרג את הארוחה ועל זה נאמר: נחיה ונראה.

 

לאחר ארוחת הבוקר הגיע הזמן להיפרד מנאסים שכבר הפך לחבר אישי. "בפעם הבאה," אמר, "תתקשרו ישירות אליי ותקבלו סוויטה במחיר חדר רגיל…" המספר שמור עימי. השאלה אם   ההבטחה שמורה אצלו? ימים יגידו.

המלצות נוספות על ירושלים

הצטרפו למנויי בלוג "הטוריסטית" וקבלו מדי פעם טיפ על יעד מגניב או מסלול שווה

Facebook Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.