חמישה ימים עם ג'ק בדרכים
צפון תאילנד - מסלול בין צ'אנג מאי-פאי-צ'אנג ראי
צפון תאילנד - מבוא
צפון תאילנד: שאלת השאלות שעימה התחבטתי בתכנון הטיול היא האם יספיקו חמישה ימים? האם ניתן יהיה לראות במהלך אותם חמישה ימים גם את צאנג ראי, צ׳אנג מאי ופאי?
מרבית הפורומים ברשת ומומחי תאילנד טענו שזה בלתי אפשרי. שצריך להחליט ולבחור מבין השלוש כיוון שהמרחקים עצומים בין שלושת מוקדי טיול אלה. יעצו לי לוותר על פאי, הצפונית ביותר מבין השלוש אבל אני התקשיתי לוותר. לא ראיתי את עצמי נוסעת שוב לצפון תאילנד למקצה שיפורים. השאיפה הייתה לכלול את כל השלוש בפעם אחת. האם הצלחתי? הצלחתי! האם המסלול שבניתי מתאים לכל אחד? לא! במיוחד לא למשפחות עם ילדים או למי שאוהב את האטרקציות הפופולריות בצפון תאילנד כמו אומגות, רפטינג וחוות פילים. בהינתן שאטרקציות אלה אינן אגוז הקוקוס שלי נותר לי די זמן כדי לחוות את האזור בחמישה ימים מלאים ועוד חצי.
המסלול נבנה כך שמרחקי הנסיעה לא יעלו על שלוש שעות מנקודה לנקודה. לכן לאחר פאי חזרנו לצ׳אנג מאי וממנה (שלוש שעות) לצ׳אנג ראי.
המסלול בקצרה:
שני לילות צ׳אנג מאי – כולל יום ההגעה
צ׳אנג מאי-פאי – שני לילות בפאי.
פאי-צ׳אנג מאי – לילה בצ׳אנג מאי
צ׳אנג מאי-צ׳אנג ראי. לילה בצ׳אנג ראי ובבוקר טיסה לפוקט.
צפון תאילנד הוא חבל הארץ של השבטים, שמורות הטבע, הנופים, מפלים, שדות האורז והתירס, שדות התה והקפה. צפון תאילנד שונה מאוד מהשדה הסמנטי שהמושג תאילנד מעלה בנו בדרך כלל, של חופשות בטן גב באיים. גם מזג האוויר קריר יותר ואם תגיעו בעונה שהם קוראים לה חורף, תזכו לפריחת הדובדבן ואפילו תצליחו לחוות טמפרטורה של 14 מעלות בבוקר ובערב.
18.1- היום הראשון: צ׳אנג מאי- המקדש הראשון ושוק הלילה הראשון
ג׳קי קיבל את פנינו בשדה התעופה של צ׳אנג מאי כשמאחורינו 3 טיסות ומלפנינו אוויר תאילנדי חמים ודחוס. פעם ראשונה אחרי 30 שעות שאנו נושמים חמצן טבעי ולא חמצן טרמינלים ומטוסים ורואים אור יום. המעיל שהגן עליי מפני מינוס 68 בגובה שיוט עדיין עליי. בטמפרטורה של 30 מעלות אני נראית איתו שוקיסטית משהו אבל למי אכפת?😜
ג׳קי הוא הנהג-מדריך התאילנדי שלנו לימים הקרובים ואני מקווה שיהיה לנו טוב יחד. יש כאן סוג של בליינד דייט דרך הטינדר של הפייסבוק וזהותו של מי שהולך להיות אבא ואמא שלנו במשך חמישה ימים חשובה.
ג'קי הוא למעשה פאי בון. ג'קי הוא שמו המערבי. שם העט שלו, או אם תרצו – שם ההגה.
בינתיים חציו השני של היום לפנינו ובו אנו אנו אמורים להסתגל בעצמנו לפלנטה החדשה. תפקידו של ג׳קי היום מסתכם בלהביא אותנו למלון. בדרך אני מספרת לו על הפנטזיה שרקמתי בבית; להספיק לצאת לשיט על נהר הפינג שדרכו אפשר להביט על העיר. פעילות הפגתית שלא דורשת מאמץ פיזי מיוחד אחרי 30 שעות ללא שינה. ג׳קי מתנדב להסיע אותנו לשם על אף שמתברר שהמעגן במרחק הליכה מהמלון. אני חושבת לעצמי שזה כבר סימן טוב שמעיד עליו. כשאני רואה את המלון המעוצב בסגנון תאילנדי, פינות החמד, הגנים, הבריכה והמדשאות יש בי הרהורי חרטה. כל כך יפה ונעים
כאן, אבל טיול כמו טיול דורש החלטות גורליות, מהירות ובלי סנטימנטים.
השיט
הספינה קצת ישנה, קצת חלודה וקצת מהוהה, אבל מקבלים בהבנה. הגונדולר שלנו מדליק את המנוע בנהמה שתמשיך לטרטר לאורך המסלול כרעש רקע. בקושי אפשר יהיה לשמוע את ההפניות שלו למה שרואים בדרך: פה ושם מלונות ענק, אחוזות לצד בתי עניים, ילדים משחקים, קצוות של שוק הלילה. לאורך הגדות צמחייה עבותה וירוקה של מיני עצים ודקלים. באמצע השיט חניית ביניים בחווה חקלאית: תבלינים, קוקוס, תמרהינד, ג׳ק פרוט, קפה. הגונדולר הוא גם המדריך בחווה וגם המלצר שמגיש לנו מיץ פירות וגלידה לבחירה. כלול בכרטיס.
בצמוד למעגן הסירות נמצא מקדש. זה המפגש הראשון שלנו עם מקדשים בתאילנד, עם נזירים, סטופת זהב ובודהה. כמוהו יגיעו עוד עשרות, וככל ששבענו מהם ונשבענו שעבור עוד מקדש לא ניסע לשום מקום, הם היממו בכל פעם מחדש ביופיים.
שוק לילה בצפון תאילנד
כבר יותר מ-30 שעות ללא שינה אבל שוק הלילה קורא לנו. השוק ממוקם קרוב לנהר אבל למעשה מתחיל הרבה קודם לאורך הכביש שמוביל אליו. סחורות מכל וכל שעוד נראה כמותן; בגדים, תיקים, חגורות, בודהות, ציורים ואוכל. הרבה אוכל. תיירים ומקומיים אוכלים ארוחת ערב מלאה כולל קינוח ב-30 שקל לזוג.
19.1 - היום השני: צ׳אנג מאי שמורת דוי אינתאנון וארוחה אצל צ׳אריגו
ג'קי – פאי בון התייצב בשמונה וחצי בבוקר, כפי שקבע נחרצות עבורינו יום קודם ולא העזנו לערער.
יצאנו לדרך. הנוף העירוני עם סבך חוטי החשמל נוסח הודו סטייל התחלף בשדות אורז ובמפגש עם שותלות התירס. נשים בוגרות בנות חמישים ושישים משתופפות אל השתילים הצעירים.
בינתיים עושה רושם שפאי בון הוא אדם נעים ונחמד. הוא משרה תחושה נינוחה וטבעית כבר מהרגע הראשון. הוא מתגלה כאדם משכיל ואינטליגנטי, איש משפחה, מנומס, מקצועי מאוד ונהג מיומן וזהיר.
Ban kat market
כמה מאות מטרים משם, לצד הדרך, דוכן אננסים. זה הזמן להשוויץ בפני התיירים מישראל באננס לכל פועל המיושם בתאילנד. במקום 30 שקל ויותר ליחידה בארץ זבת חלב – 3 שקלים ליחידה בארץ האננסים. מה שעבורינו הוא מותרות הנצרכות במשורה, כאן הוא נצרך כמו זבל. לנגד עיניי הכינו עבורי קוקטייל שהוגש בתוך אננס ששימש כלי קיבול. התוכן הושלך ללא ייסורי מצפון לפח. בהזדמנות אחרת שימש האננס כלי קיבול לאחת המנות הטעימות בתאילנד – אורז מטוגן עם אננס. ייתכן שהתוך שימש למנה עצמה.
פאי בון רוכש אננס אחד שאותו הוא מבטיח שנאכל על שפת מפל בסוף הטרק הצפוי היום. בינתיים, עד לרגע המיוחל ההוא אנחנו עושים שוק. פאי בון עוצר בשוק מקורה מקומי ומלקט מצרכים מפה ומשם: אטריות אורז, גזר, ירק שהוא בין קישוא למלפפון, נבטים, בוטנים, בצלצלי שאלוט, אפונת שלג, שעועית ירוקה וכל מה שצריך לארוחה שנכין יחד אחרי הטרק בג׳ונגל. כאן הוא גם קונה לנו חטיפים מקומיים, בננות ואבוקדו, שיהיה מה לנשנש בדרך. כאן אנו גם שותים את האמריקנו הכי מושקע ששתינו אי פעם: פולי הקפה – מאה אחוז ערביקה, נטחנים באותו הרגע במטחנה ידנית ומועברים למקינטה. המחיר: שלושה שקלים וכמעט רבע שעה המתנה לכוס קפה. סך הכל סביר😜
צפון תאילנד - שמורת דוי אינתאנון Doi Inthanon
שמורת דוי אינתאנון היא אחת המפורסמות בצפון תאילנד. היא מרוחקת כ-60 ק״מ מצ׳אנג מאי ומהווה מקום משכן למספר שבטים, בהם ה-Hmong. השמורה נקראת על שם ההר הגבוה ביותר בתאילנד – 2,565 מטרים גובהו. בשמורה מספר מוקדי ביקור וטיול: ביקור בכפרי השבטים, העפלה לפסגת ההר, טרק באחד המסלולים בג׳ונגל וביקור בגני המלכה.
ג׳קי בחר לקחת אותנו אל שבט pa ka ker yaw. בן השבט צ׳אריגו הוא ידיד אישי שלו. צ׳אריגו יהיה המלווה שלנו בטרק. ליווי של בן אחד השבטים לטרק בג׳ונגל הוא בגדר חובה לפי התקנות כאן. לאחר הטרק נתארח בביתו של צ׳אריגו ורעייתו – שם נבשל יחד ארוחה תאילנדית מסורתית עם המצרכים שנאספו במשך היום.
פרויקט חקלאי מלכותי Chaing mai royal agricultural research center khun wang
הפרויקט החקלאי המלכותי הוא יריית הפתיחה לקמפיין יחסי הציבור של ג׳קי פאי בון למלך תאילנד הטוב והמיטיב, שעוד יוזכר וידובר בו רבות. זה המלך שאת תמונתו הממוסגרת בזהב נראה לאורך הדרכים, בכיכרות, באתרי תיירות ובמקדשים.
הפרויקט החקלאי הוא יוזמה של מלך תאילנד והוא נועד לגרום לבני השבטים לזנוח את גידול האופיום לטובת גידולי גזר, קישואים ושאר ירקות. בכך חוסלה למעשה התעשייה הזו והיערות שבוראו לצורך השדות האלה ניצלו אף הם. פרויקט דומה הוא גני המלכה המטופחים, אך לשם לא הגענו.
הפרויקט הוא קומפלקס הכולל ערוגות ירק, מטעים של עצי פרי, מדשאות, פרחים, עצי נוי ובעת ביקורינו – פריחת הדובדבן המושכת מבקרים רבים.
בצמוד לפרויקט שוק מקומי גדול של כל התוצרת החקלאית שצומחת באזור: נשות השבטים בלבוש מסורתי מוכרות תותים, בטטות ותירס ושאר ירקות. למדתי כאן לאכול תותים מתוקים בתיבול צ׳ילי, סוכר וקינמון!
טרק Pha dok sieo nature trail
הטרק שצ׳אריגו וג׳קי מובילים הוא קליל. יחסית. הזהרתי את ג׳קי ש“בלי עליות!״ והוא הבטיח שיהיו כמה אבל קלות. זה כבר נשמע לי מבשר רעות כי מה שנחשב קליל עבורו לא מבטיח שיהיה קליל עבורי. בכל אופן צלחתי את זה בכבוד בהתחשב בגילי ובכושרי הלקוי. היו אלה שעתיים בין טרסות אורז ותות, צמחייה סבוכה, להקות פרפרים, גשרי במבוק והשיא: מפל pha dok sieo – מפל עשר המדרגות הנופל בשצף וברסס עז. קינחנו על שפת הנחל עם פיטאיה במקום האננס המובטח, אבל אכלתי ממנה בצייתנות ולא שאלתי שאלות.
אירוח אצל מר וגברת צ׳אריגו
לאחר שחשבתי שצלחתי את הטרק הלא מישורי בעליל, הינה נכונה לי הפתעה; טיפוס נוסף בן רבע שעה במעלה גבעה מתונה אל ביתו של צ׳אריגו. בית הוא מושג יחסי לבית הבמבוק הזה הניצב על כלונסאות. חמש מדרגות עץ מובילות לחציו האחד, שהוא מעין מרפסת פתוחה ומקורה. הריצפה מחופה במחצלת. בפינה אחת מעין ״מטבחון״ שהוא לא יותר ממדף אחד, סיר אחד, כמה קערות וכמה סכינים. המים מגיעים ממיכל עם ברז. את המכל ממלאים בעזרת דליים מברז בחצר. אין חשמל, אין טלוויזיה או מכונת כביסה. שירותים – בול קליעה בחצר. אחסוך מכם את המראה. החצי השני הוא אזור השינה והבישול. במרכז החדר, מתוך ריצפת הבמבוק נפער בור מרובע מרופד בחול ופחמים. האש הדולקת משמשת הן לבישול והן לחימום. מסביב שני מזרנים מקופלים. למר וגברת צ׳אריגו ארבעה ילדים נשואים שגרים בסמוך אליהם בבתי במבוק דומים. הנכדים מסתובבים בין הבתים. יש להם כל מה שהם צריכים כדי להיות מאושרים. כדי לחיות חיים פשוטים ומספקים.
על החוויה במלואה ניתן לקרוא בפוסט אוכל תאילנדי
בני הזוג צ׳אריבו מציעים את ביתם כהום סטיי במחיר של 40 באט ללילה, שהם כארבעה שקלים. לא טרחתי לבדוק אם זה כולל ארוחת בוקר😛.
שוק לילה
עייפים ורצוצים מיום גדוש, אך רחוצים ומקולחים הזדחלנו בשארית כוחותינו לעבר שוק הלילה. המלון yaang come hotel נבחר בין השאר בזכות קרבתו לשוק הלילה. יש משהו ממכר בשוקי הלילה. יש משהו סוחף ומלהיב בעיר שמתעוררת בשעות הערב והלילה והופכת תוססת וחיה עם שלל דוכני האוכל, הבגדים, המזכרות וההופעות החיות. זהו בילוי לילי זמין, קל וזול להפליא.
20.1 - היום השלישי - צ׳אנג מאי-פאי
דוי סוטפ
בדרכנו הארוכה והפתלתלה לפאי – יש המונים יותר מ-650 פיתולים ועיקולים חדים – נעצור במקדש דוי סוטפ. זהו אינו עוד מקדש. על פי האגדה בפגודה המוזהבת של המקדש קבורה עצם מעצמותיו של בודהה או מעט מאפרו – תלוי לאיזו גרסה תאמינו.
309 מדרגות מובילות אל המקדש הממוקם בגובה 1600 מטרים והמספק תצפית מרהיבה על כל צ׳אנג מאי. העצלנים, ואני כמובן ביניהם, יכולים לעלות במעלית תמורת 30 באט. מומלץ לעשות את הירידה ברגל, דרך המדרגות עם מעקה הדרקון היפהפה.
קפה אצל שבט Hmong view suai coffee
בני שבט ה-Hmong מתפרנסים מגידולי קפה. בכניסה לכפר בית קפה מודרני הממוקם מול נוף נפלא של ג׳ונגלים, פריחת דובדבן וטרסות של תותים. בתוך הכפר ניתן להתרשם מפולי קפה הפרוסים תחת השמש בשלבים שונים של ייבוש.
לאורך שביל הכניסה לכפר דוכני רוכלות זעירה מאוישים בסבתות חביבות. האחת יושבת עם נכדתה התינוקת ומוכרת תפוחי אדמה ושורשי ג׳ינג׳ר. השנייה מוכרת תיקים, ציפות לכריות נוי בריקמת יד מסורתית.
בכפר הזה ג׳ק מכניס אותנו לתוך בית ספר שהמלך הקים לטובת ילדי השבטים. כיוון שהייתה זו שבת הילדים הגיעו לבית הספר בתלבושת המסורתית וכך השתובבו ושיחקו איתה בהפסקה.
בתי הספר האלה, שראינו עוד כמותם, בנויים בסגנון אחיד בדומה לאשכול פיס אצלנו. האמת? כל הכבוד למלך. הקמת בתי הספר הוא חלק משילובם של בני השבטים בחברה התאילנדית. בתי הספר מרווחים ומתוחזקים היטב.
מה אוכלים לצהריים? pankled coffee
הדיל עם ג׳קי הוא הכל כלול; דלק, כניסות, ארוחת צהריים, קפה ועוגה ועוד צ׳ופרים כמו אננס מקולף, אגוז קוקוס, חטיפים מקומיים ועוד ועוד. כך שבחירת המסעדות בימי הטיול איתו לא הייתה בידינו. הלכנו אחריו לאן שלקח כמו ילדים טובים. זה היה נוח, והבחירות שלו היו טובות ומספקות.
pankled coffee הוא מעין פונדק דרכים הממוקם במעין חווה עם כבשים טווסים, מדשאות ופלג מים קטן. מזג האוויר של ינואר מאפשר ישיבה נעימה בחוץ. שוב אכלנו פאד תאי, ספרינג רול וירקות מוקפצים.
21.1 היום הרביעי - פאי
קסמה של פאי הוא בהיותה עיירה קטנה וקומפקטית. עיירת אומנים שונה בתכלית מהכרך צ׳אנג מאי, הנמצאת כ-140 ק"מ צפונית לה. העיירה שוכנת על גדת נהר פאי. תושביה המקוריים הם שבטים שהיגרו אליה מדרום סין.
המלון שלנו בפאי נשפך מצדו האחד לתוך שוק הלילה. היתרון – בלב האקשן. החיסרון – רעש המוזיקה עד אחרי חצות. מצדו השני נושק המלון הבנוי ככפר נופש אל הנהר, באווירה של שקט ופסטורליה.
שוק הלילה בפאי שונה משהו משווקי צ׳אנג מאי וצ׳אנג ראי. הוא נמתח לאורך רחוב וחצי שכולו בארים, מסעדות ובתי קפה שמכולם בוקעת מוזיקה מהרכב נגנים כזה או אחר. גם המגוון הקולינרי של דוכני המזון מפתיע עם פלאפל ודוכן לזאניות בטעמים שונים שזכה לתור ארוך במיוחד.
המלון עצמו בנוי ככפר נופש, שבפאתיו זורם נהר הפאי. יש בו מספר בתי עץ על כלונסאות, בדומה לבתים של בני השבטים. המקום מטופח בצמחייה עשירה ומדשאות ואלמלא היה קר כל כך בפאי יכולים היינו לנצל את הבריכה הקטנה המשקיפה אל הנהר. הטמפרטורה בינואר בפאי, בבוקר ובערב, נעה סביב 10-14 מעלות והיה בלתי אפשרי לטבול בבריכה.
23.1 - היום החמישי - פאי-צ'אנג מאי
היום נראה כמה מהאטרקציות התיירותיות שבסביבת פאי, אבל לפני כן עצירה בבית קפה מיוחד שממוקם בתוך בית ספר באמצע ג׳ונגל – Abodaya 34 coffee
זהו בית ספר בתנאי פנימיה לילדים מעוטי יכולת מכל צפון תאילנד. גם המורות ישנות כאן. הכנסות בית הקפה מוקדשות לרווחת הילדים.
מערת לוד (wat tham lod) עם הנהר mae lang - צפון תאילנד
מערות נטיפים בוואריאציה זו או אחרת – עם או בלי נהר הזורם בתוכן – כבר ראיתי ודי מיציתי את הז׳אנר. למרות זאת נתתי הזדמנות לגרסה התאילנדית שיש האומרים שהיא אחד משיאי הטיול בצפון תאילנד.
מדובר במערה בגודל עצום, בגובה עצום ובעלת שלושה מפלסים. כיוון שבמפלס שתיים ושלוש יש עלוקות ועטלפים בחרתי להסתפק במפלס הראשון בלבד.
הסיור במערה נעשה בליווי נערה ועששית. בכניסה למערה היא מפיחה בה חיים ואור. הולכים בעקבותיה תוך שהיא מפנה את תשומת הלב לתצורות המיוחדות שיצרו הנטיפים, כדרכם של נטיפים בכל העולם. לסיום עולים על סירה צרה וארוכה לשיט שמסתיים ביציאה מהמערה. חביב.
כיוון שלא חוזרים לנקודת הכניסה, החזרה לחניה נעשית במסלול בן 20 דקות ביער שבו מתגוררים נזירים אדוקים וסגפנים במיוחד.
שבט ליסו
השבט הנבחר להיום הם בני הליסו. זהו אחד השבטים שהיגר לפאי בסוף המאה ה-19. זהו ראש השנה הסיני ונראה שלבני השבט אין סבלנות לאורחים היום. הם עסוקים בהכנות לחג. זו רוקמת פנינים על תלבושת מסורתית ואחרות יוצרות קישוטי נייר. אני מרגישה שמיציתי את עניין השבטים ויחד עם חוסר העניין שבני הליסו מפגינים כלפיי אני מרגישה כפולשת ומציצנית. ג׳קי טוען שזה רק בראש שלי.
מעיינות חמים Tha pai
Tha pai הוא אחד מוקדים של מעיינות חמים בצפון תאילנד. זהו אתר מסודר עם שירותים ומלתחות הגובה דמי כניסה. המעיינות, בטמפרטורה של 36 מעלות, הם רצף של בריכות הנשפכות אלה לאלה. היתרון: ללא ריח הביצים הסרוחות שאנו מורגלים אליו ממקומות אחרים ותחושה של טבע אותנטי.
שקיעה בפאי קניון
אמרו ששקיעה בקניון של פאי היא משהו שאסור להחמיץ כיוון שהיא נחשבת בין היפות. פאיבון נראה מסתייג משהו אבל המוני הנוהרים והממהרים במעלה הגבעה הוכיחו שככל הנראה משהו מיוחד עומד להתרחש שם.
סמוך מאוד לכניסה לקניון נמצא ביתקפה חמוד שכולו תותים. הוא גובל בשדה תותים ומלבד קפה טוב ועוגות ניתן לרכוש במקום תותים, ריבות ופירות משומרים.
23.1. היום החמישי -פאי צ׳אנג ראי
הכניסה לכפר הסיני santichon עוברת דרך שער אדום גבוה בסגנון סיני. הכפר מוגדר מסורתי אבל בעיניי הוא פלקטי כמו סט צילומים המשחזר רחוב בניו יורק. ממוסחר ותיירותי לעייפה עם חנויות מזכרות וחנות להשכרת תלבושות סיניות מסורתיות. למען האמת, הנשים התיירות בתלבושות הוסיפו קצת צבע ועניין למקום, אבל מלבד שוטטות קלה אין הרבה מה לעשות כאן.
מנקודה זו בכפר הסיני ניתן לעבור לתצפית Yun lai view על פאי. המשקיעים ירכשו במקום קנקן תה סיני וילגמו תה סיני מול הנוף.
מהכפר הסיני המשכנו לגשר הבמבוק. על אף שידעתי שבעונה זו של השנה לא נהנה מהנוף הירוק של שדות האורז, ביקשתי ללכת לראותו. זהו גשר בין כמה מאות מטרים המחבר בין שני כפרים והוא נבנה כדי להקל על מעבר הנזירים בדרכם מהמקדש הנמצא על גבעה במרחק 500 מטר מהכפר ומעבר לנחל – כדי לקבל את מנחות המזון שלהם.
בדרך הארוכה בחזרה מפאי לצ'אנג מאי עצרנו קצרות במפל mok fa – לא מרשים במיוחד – אבל טוב כדי לחלץ קצת עצמות.
העיקר שהגענו רעננים פחות או יותר לשוק הלילה של יום ראשון בצ'אנג מאי שהוא גדול ועשיר. הוא מרשים – במיוחד נוכח תפאורת המקדשים שהוא מתפרש תחתם.
23.1 היום השישי - צ׳אנג מאי-צ׳אנג ראי
המקדש הלבן
יוצא דופן בנוף המקדשים המוזהבים. הוא מאוד מרשים לכשלעצמו אך מעט מאכזב במיקומו, בלב נוף עירוני סתמי. לו מוקם בטבע זה היה מרשים יותר, אך האומן היוצר לא התייעץ איתי כידוע. הצבע הלבן מסמל את טוהר הבודהה. קירותיו משובצים במיליוני פיסות זעירות של מראות המנצנצות בשמש, ושמש לא חסר בתאילנד.
פסטיבל הפרחים
בחודשים ינואר ופברואר מתקיימים מספר פסטיבלי פרחים בצפון תאילנד. הגדול והמפורסם שבהם הוא זה המתקיים בצ'אנג מאי והוא מתקיים בדרך כלל בתחילת פברואר.
יצא לנו לבקר בפסטיבל הפרחים בצ'אנג ראי, ביום ובלילה וזו הייתה אטרקציה חביבה ומרשימה מאוד. בצמוד למיקום הפסטיבל יש שוק אוכן – איך לא – הפועל ביום ובלילה.
המקדש הכחול
מקדש יוצא דופן נוסף והפעם בצבע כחול עז המסמל בבודהיזם טוהר וחוכמה. זהו מקדש חדש יחסית, שנפתח לציבור רק ב-2018 והוא בהחלט שווה הצצה במסגרת טיול בצ'אנג ראי.
משולש הגבולות
המסע שלנו בצפון תאילנד הסתיים בנקודה הצפונית ביותר, במשולש הגבולות תאילנד, לאוס ובורמה. הייתי מוכנה נפשית לשיט רגוע על גבי ספינה שתשייט בינות החופים של שלוש מדינות אלה, אלא שלג'קי היו תוכניות אחרות או שלא הבנו טוב זה את זו.
לאחר ארוחת הצהריים הוא הוריד אותנו אל מזח קטן ועוד לפני שהספקתי להבין מה קורה ירדנו בעצמנו לתוך סירת לונג טייל ממונעת שהתחילה לדהור במפרץ כמו סירת בננה באילת. הסירה חתכה את המים בפראות, קיפצצה ונחבטה על הגלים שהיא יצרה ולרגע לא חששתי לעצמי. רק לטלפון היקר שלא יישמט מידיי. אז הינה הצלחתי לצלם ולהסריט תוך כדי אימה את ההרפתקה המפוקפקת הזו.
בימים כתיקונם ניתן לרדת מהספינה ולהיכנס ללאוס, לערוך סיור קצר בשוק המקומי ואף לקנות מזכרת או שתיים. לצערי, בעיתוי הביקור שלנו הדבר נאסר על ממשלת תאילנד לאחר שנתפסה עסקת סמים גדולה בין הגבולות ומשהו ביחסים נפגם בינתיים.
ככה זה עם גבולות. הם מייצרים בעיות בכל העולם. או שאין עליהם הסכמה או שם גורמים לעם אחד לרצות להסתנן ולהשתקע במדינתו של האחר. במקרה של תאילנד אלה הבורמזים. בדרך אל משולש הגבולות ובדרך חזרה יש לא מעט נקודות שיטור הבודקות את יושבי המכוניות העוברות. זו לא בדיקה רצינית. השוטר בבודקה מתרשם ממראה עיניים בלבד. ברור שיכולנו להחביא בורמזי בתא המטען 🙂
בורמזים שהצליחו להסתנן נמצאים שם במעמד של עובדים זרים. מסביב לבנגקוק יש התיישבות עצומה שלהם. אחד מהם היה הנהג שלנו לשוק הצף בבנגקוק.
כאן הסתיים מסע הדרכים עם ג'קי פאי בון. למחרת היום העביר אותנו לשדה התעופה, לטיסה הבאה. להתראות בפוקט
מלי יקרה
פעמיים בקרתי בתאילנד ופאי עוד לא אכלתי 😍
בקיצור למרות שחשבתי שמיציתי אותה בא לי להגיע לפאי
תאורים ומראות נפלאים
תודה ❣️❣️
מאחלת לך לאכול את פאי. במיוחד בשוק הלילה ואת דוכן הלזניות😂 תודה איריס🙏
מלי היקרה
קראתי בשקיקה על ההרפתקאות שלך בכל המאים שבצפון תאילנד.
נהניתי וליקקתי את השפתיים עם האננס. טוב גם עם התות. אהבתי אותך מחופשת למקומית.
נשמע שהמדריך שלקחת סיפק את הסחורה והיה מקסים.
כתבת שבינואר הטמפ' בבוקר ובערב היו נמוכות ומה באמצע היום?
כתבה נהדרת ומפורטת שעושה חשק להגיע לשם.
תודה רחל יקרה על התגובה החמה. באמצע היום נעים עד חם אבל נסבל מאוד.
קראתי ונהניתי☺️
מבינה שאת ממליצה על ג'קי. איך יוצרים איתו קשר?
שמחה שנהנית!
ניתן ליצור קשר עם ג׳קי בטלפון
+066806540344
וזה קישור לפייסבוק שלו
https://www.facebook.com/jack.pramuankarn?mibextid=hu50Ix
מסרי לו דש ובהצלחה,
מלי