רמלה - היא עוד תעלה מן החולות
סיור בין אתריה המרכזיים של רמלה
לרמלה לא נוסעים כדי לומר וואוו. זוהי עיר קשה, מוזנחת ומתפוררת, אבל היא אוצרת בתוכה כמה שכיות חמדה. ראש עיר אחר, ראש ממשלה אחר, במדינה אחרת, ביבשת אחרת היה מחזיר לרמלה את עברה המפואר מימי שלטון הח׳ליפים העבאסים בישראל והיה הופך אותה אבן שואבת לתיירים או לצעירים. אבל זוהי רמלה. נשכחת מעין ומלב.
סיור בעיר עובר דרך כמה מאותן שכיות חמדה, כמו בריכת הקשתות המפורסמת, משנת 789, מטמון של מטבעות זהב שהתגלה בעיר מהתקופה העבאסית, המגדל הלבן שהוא בעצם מסגד מהמאה השמינית, כנסייה פרנציסקנית מהמאה ה-15, שנפוליון התארח בה על פי המיתולוגיה וגם שוק עם בורקס אלוהי, פריקסה טוניסאי, גבינות, חמוצים, פירות וירקות וכמה חנויות בגדים וסידקית.
גולת הכותרת מבחינתי היו המפגש עם האמן הרמלאי ניהאד דאביט, שלצד עבודות הפיסול המיוחדות שלו הוא שוזר סיפור חיים מרתק שאפשר להקשיב לו שעות.
המפגש השני היה עם בני העדה הקראית, שרמלה משמשת להם כמרכז. אם תקשיבו לעקרונות הזרם היהודי הזה, בטוחה שתשתכנעו שככה צריכה להיות היהדות וממש יתחשק לכם לעבור אליהם.
אלה היו 60 שניות על רמלה😄
המגדל הלבן והכנסייה הפרנציסקנית
המגדל הלבן: גובהו 30 מטר. 111 מדרגות יובילו אל ראשו ואל תצפית על רמלה ועד הרי השומרון. בנייתו הושלמה ב-1318 בתקופה הממלוכית ושימש ככל הנראה כמגדל תצפית.
המנזר הפראנציסקאני. תחילת ימיו של המנזר ב-1396, בשטח שנקנה על ידי "משמורת ארץ הקודש הפרנציסקנית." במרוצת המאה ה-16 הוקמה בו כנסייה מצמוד לאכסנייה ששימשה צליינים.
על פי המיתולוגיה, נפוליון לן באכסניה במהלך ביקורו ברמלה בשנת 1799. כשקריאות המואזין מהמסגד הסמוך העירו אותו משנתו הוא ירה בו למוות.
האמן ניהאד דביט
ניהאד דביט ניחן באישיות כובשת ובסיפור חיים רב השראה וגלגולים. הוא אחד מאמני חוטי הברזל הטובים בארץ וסמל ההיכר שלו הם עצי הזית העשויים מאות ואלפי עלעלי מתכת.
בריכת הקשתות
אוצר זהב במוזיאון העירוני
376 מטבעות הזהב מן המאה השמינית עד העשירית לספירה נמצאות היום במוזיאון העירוני, אבל מקורן באלג'יר ובסמרקנד. הן עשו את כל הדרך לרמלה, שהייתה עיר מחוז בתור הזהב של האימפריה העותומאנית. המטבעות התגלו במקרה, בשנת 1964, במהלך עבודות תשתית ליד המגדל הלבן.
ייחודו של האוצר הוא במטבעות הנדירים שבו, שמגיעים מ-18 מטבעות שונות ברחבי העולם העתיק. מכאן המסקנה שהמטבעות היו ככל הנראה שייכות לחלפן ואפילו יהודי.
ב-2012 נשדד האוצר מן המוזיאון ולאחר שאותר, הוא הוחזר לרשות העתיקות. עיריית רמלה לא ויתרה, עמדה בדרישות האבטחה המחמירות וכיום שוב ניתן ליהנות ממנו במוזיאון העירוני.
אגף הנוסטלגיה במוזיאון העירוני
רמלה - המרכז הקראי העולמי
הקשבתי להרצאה מרתקת ומאלפת במרכז הקראי העולמי ברמלה ואותי הם שכנעו. היהדות שלהם פשוטה, חכמה והגיונית.
היהודים הקראים הם זרם ביהדות המרגיש מחויב אך ורק לתורה שבכתב ולא לתורה שבעל פה. מכאן גם שמם – קראים – מקרא. לתפיסתם, רק התורה הכתובה היא אלוהית ואילו זו שבעל פה, כולל פסיקות של רבנים שהוסיפו, גרעו או שינו מצוות – כל אלו אינם רצון הבורא. כך למשל טוענים הקראים שבשום מקום בתורה לא קיימת מצוות הדלקת נרות שבת וכי זוהי המצאה של רבנים שהעלו את עצמם לדרגת קדושים.
הקראים מוצאים שיבושים רבים בהלכות של הרבנים ולדעתם פרשנויות רבות סותרות את התורה. לפי הקראים, רבנים המציאו והוסיפו הלכות רבות שאינן קיימות בתורה ולמרות זאת מחייבות את מאמיניהם.
ממליצה מאוד לתאם ביקור והרצאה במרכז הזה כדי לשמוע מדוע חולצים נעליים בבית כנסת ומדוע הוא מזכיר מסגד? מדוע לא מדליקים נרות שבת ואיך קובעים מיהו יהודי – לפי האם או האב.
לתיאום בטלפון 08-9249104
שוק רמלה לוד - המקורי!
השוק הססגוני הזה קיים כבר מאה שנה. הוקם על ידי התורכים, שופץ על ידי הבריטים ועכשיו הוא של היהודים. כאן תמצאו את הבורקס הכי טוב בארץ, את הלימונדה המפורסמת, את הסנדוויץ' הטוניסאי ועוד תבלינים מיוחדים, גבינות וזיתים. יש בשוק גם מספר מסעדות עם אוכל עממי אותנטי טעים. חוויה לכל חובבי השווקים.
פוטנציאל תיירותי מוחמץ
רמלה יכולה הייתה להיות עיר תיירות שוקקת. ייתכן שמשהו בתדמית של העיר גורם לפסוח עליה וחבל. אני עוד אשוב להשלמות: תיבת הדואר הבריטית, מזרקת המים בת אלף השנה, גן הנשיא, אמת המים ותל גזר, חמאם רדואן והמנזר הארמני, בית הקברות הבריטי ועוד ועוד.
מומלץ להצטרף לאחד הסיורים המודרכים בעיר. פרטים באתר התיירות של רמלה
Facebook Comments