הרי הטטרה הגבוהים בסלובקיה
48 שעות של שכרון חושים במלון גרנד הוטל קמפינסקי
יש לי כמה וכמה טענות למלון גרנד הוטל קמפינסקי היי טטראס, שהאירוח בו היה כליל תפארת השלמות.
זה התחיל בסדרת מיילים מיד לאחר ביצוע ההזמנה, שבעקבותיהם אולצתי לסגל מניירות של סולנית להקת רוק או מינימום כוכבת הוליוודית עם רשימת דרישות אבסורדיות וביזאריות, כמו למשל עוגות וקינוחים מבוססי פליאו וזרעי צ׳יה, אם כי במקרה הזה לא היה צורך. זה היה סטנדרט בארוחת הבוקר.
המיילים הראשונים היו הרגילים, מז׳אנר החנופה בנוסח: אנו כה שמחים שבחרת בנו וכה נרגשים וכה מצפים בלה בלה. במיילים הבאים הם ירדו לרזולוציות שטרם פגשתי: פעם שאלו במייל איזה יין אעדיף, פעם שאלו אם מים או סודה, פעם שאלו לטעמי הקולינרי וביררו מראש צמחונות-טבעונות-צליאקות, פעם שאלו על איזה טיולים ואטרקציות אעדיף שימליצו בפניי. שיא השיאים היה תפריט הכריות, שמתוכו התבקשתי לבחור את זו שהולמת בדיוק את צורכי הראש והצוואר שלי. כמובן שלא הבנתי דבר משפע הדקויות והמושגים, אז בחרתי באקראי, כדי שלא יטעו לחשוב שם בהרי הטטראס שאיני מורגלת בשאלות כגון אלו.
כך הגעתי ליומיים מפנקים שבהם הם השחיתו את מידותיי וערערו את סולם הערכים והסטנדרטים שלי. הפכתי להיות אישה מפונקת ודקדנטית שמעקמת את אפה על ימין ועל שמאל, שפיתחה רשימת דרישות משלה, ואלו הן כדלקמן;
♣ אני כבר לא מוכנה לקבל נייר טואלט שעוביו פחות מחמישה מ״מ ושהקצה שלו לא מקופל בצורת משולש וחתום במדבקה קטנה עגולה עם לוגו המלון.
♣ אני כבר לא מוכנה לסידור חדר של פעם ביום.
♣ אני לא מוכנה שלא יציעו לי את המיטה לקראת השינה ושלא יניחו שטיחון קטן למרגלותיה.
♣ אני לא מוכנה בלי חימום תת ריצפתי באמבטיה.
♣ אני לא מוכנה בלי בקבוק זכוכית קטן של מים וכוס זכוכית לצידה על שולחן הלילה.
♣ אני לא מוכנה שלא לקבל כרטיס יומי עם תחזית מזג אוויר מפורטת.
♣ אני כבר לא מוכנה בלי מגבות קטנות לידיים, מגבת גוף עבה וענקית, מגבת פנים ועוד מגבת להשד יודע ובלי חלוק מפנק וממותג עם נעלי בית תואמות.
♣ אני לא מוכנה להסתפק בכרטיס קרטון סטנדרטי דו צדדי עבור המנקה, אלא רק בצג דיגיטלי עם לחצנים.
♣ אני לא מוכנה לעמוד בתור לחביתה! מזמינים, מקבלים מספר על מעמד שאותו מציבים על השולחן וכשמוכן – מלצר מוליך את החביתה עד אליי.
♣ אני לא מוכנה לקבל מלצרים שלבושים למטה מקוד לבוש של חתן בחופתו ופקידות קבלה עם סיכת יהלומים על הצעיף.
♣ אני לא מוכנה לקבל כיור ללא עציץ סחלבים פורח לצידו.
♣ אני לא מוכנה להגיע למלון בלי ליווי צמוד לחדר, שכולל הדרכה על שלל מכמניו, צפונותיו ומערכותיו המתקדמות.
♣ אני לא מוכנה לעשות צ׳ק אאוט בלי תשורה קטנה מהמלון המוענקת בצירוף לחשבונית.
♣ אני לא מוכנה להגיע למלון בלי וולקאם דרינק מול אח מבוערת.
♣ אני לא מוכנה לסבול פירורים על השולחן ושמלצר עם סכין-יעה קטנה לא יגיע מיד ויפנה אותם.
♣ לא מוכנה בלי מפות בד צחורות ומעומלנות. אני מעקמת את אפי למראה שולחן חשוף או ערוך עם סתם פלייסמנטים.
♣ לא מוכנה למלון בלי קונסיירז׳ טיולים, קונסיירז׳ תחבורה ובלי צוות הגבירות באדום (ladies in red) שמתאמות בין הקונסיירז׳ים הייעודים על מנת לוודא שאהיה אורחת מרוצה בכל רגע ורגע.
♣ אני לא מוכנה שלא תחכה לי צלחת פירות שלצידה סכינים ארוזים במפית בד.
♣ אני לא מוכנה לגלות שבארון אין רולר לניקוי סיבים מהבגדים.
♣ אני לא מוכנה לקבל בריכה שאין לה לאונג׳ וטרקלין משלה, מעוטר בשנדיליירים ובר צמוד.
♣ אני לא מוכנה לקבל בריכה בלי רספשן משלה. שהצוות בה מוודא שלרגליי הפנטופלך של המלון – ואם לא – אתבקש בנימוס לצפות את נעליי בערדלי ניילון. ובכלל מה זה השם המקטין הזה ״בריכה״? זהו מתחם Zion Spa!
אולי ישנם עוד כמה הרגלים שפיתחתי אבל אתם כבר מבינים מי הפכתי להיות… אתם מבינים שנדרשו פחות מ-48 שעות כדי להשלים את תהליך ההמרה שלי להדוניזם.
פחות מ-48 שעות נדרשו כדי לגרום לי להאמין שאני נסיכה סלבית אבודה.
וכשכל זה כבר קרה הגיע הנורא מכל: הגיע הזמן להיפרד. הגמילה הייתה קשה. עשינו את זה הדרגתי כדי להימנע מקריז. אמנם עברנו למלון שגם נקרא גרנד הוטל משהו ושמקפל את קצה נייר הטואלט למשולש, אבל בלי מדבקה. ככה זה כשכבר אינך נסיכה סלבית אלא סתם בת אצולה, אחת מני רבים. משם ואילך זה המשיך להתדרדר (נייר טואלט בסיומת רגילה), עד שחזרנו להיות הפלבאים העמלים שאנו, העומדים לעלות חזרה ארצה על טיסת לואו קוסט, שבה – לא רק שלאיש לא אכפת אם אני מעדיפה רוזה או קברנה – אלא שלא אכפת להם כלל אם אני צמאה בכלל.
המשך יבוא...
בינתיים ניתן להתרשם מהיי לייטס סלובקיה באינסטרגם, או לרוץ ולהזמין חדר:)
Grand hotel Kempinski high tatras
שברת את לבי עם סיפור הפרידה הקשה וניתצת את צלעותי עם הכתיבה שלך. את אחת יחידה ומיוחדה, גם בלי מדבקה על נייר הטואלט
חחח תודה ניני! המדבקה חסרה לי😂
תמיד אוהבת לקרוא את הפוסטים השנונים שלך ולעקוב אחרי הטיולים כי את נותנת זווית חדשה ומחפשת את המקומות הפחות מוכרים. עשית לי חשק לסלובקיה.
תודה תמר! איזה כייף לשמוע!
מדהים.. נראה חויה חד פעמית ביחס נותן שרות לקוח…
כמו שאומרים:
לפנק לפנק לפנק
לגמרי! אין מילים חחחח
ידוע: לטוב מתרגלים מהר. שתמיד "נאלץ" להתרגל לטוב ולא לרע. אהבתי כרגיל את הכתיבה ואת הרעיון שבמחיר לילה בצימר ישראלי אפשר לישון בתנאי אלפיון עליון.
ממש ככה! תודה תמר🙏