שוק תלפיות: רוצו, הביטו וראו מה יפה השוק הזה!
בעיצומו של סיור אוכל בשוק תלפיות בחיפה, בעודי מסוחררת מערב רב של תבלינים, חמוצים, דגים, פירות ומעדנים, אני רואה אותי מתאבזרת בעגלת קניות דו גלגלית בטקסטורת משבצות וינטייג׳ית, שאיתה אצאה אל השוקה. אני עוד אשוב לכאן עם העגלה שלי – אני אומרת לעצמי – ומפרום לשבת אקנה לי ו"לחם כוסמין סבלני" ובזיליקום סגול ודגי שפרוט מעושנים ותבנית ביצי משק וקילו עגבניות בלאדי ואהיה מבסוטה עד אור הבוקר. עם הזמן הסוחרים יזהו אותי ונברך זה את זו לשלום ואולי אפילו נחליף שיחת חולין קצרה בענייני היום, בדיוק כמו הגברת המטופחת שעמדה לפניי בחנות הדגים של כאמל עודה ובניו. אולי גם אני אזכה ליחס מיוחד ואולי-אולי אפילו ישמרו בשבילי את אשכול הבננות היפה ביותר של תלפיות.
כי זהו מותר השוק על הסופר: הקשר הבלתי אמצעי בין הסוחר לצרכן, הטיפים הקטנים שאדון התבלינים זורק אגב שהוא שוקל לי 50 גרם ראס אל חנות, או סוד מקצועי שחולק איתי מוכר האבטיחים. זוהי האינטראקציה האנושית שהלכה לי לאיבוד בין דוכן העגבניות האילם בסופר לבין אתרי ההזמנות און ליין.
וכך ייערמו הטובין קומה מעל קומה בעגלת המשבצות הווינטייג׳ית שלי וכשתימלא עד מלוא גובהה נתגלגל שתינו חזרה במורד רחוב שמש, בואכה רחוב עקרון – שממנו נגלים פיסה מהים, הנמל ומכולותיו – עד שנגיע למכוניתנו החונה ונחזור הביתה. וכשאפרוק את הטובין בין המזווה למקרר ואשתה כוס סודה צוננת להשיב את הנפש מתלאות היום, אלחש לי ביני לביני ובין עגלת המשבצות שהיום – עשינו שוק!
כך הפלגתי לי בדמיוני תוך כדי סיור קולינרי מטעם תרבות אכילה, בהובלת נעמה סובול, שאלמלא היא ספק אם הייתי רואה את קסמו של השוק, ספק אם הייתי מגלה את מכמניו, ספק אם הייתי שומעת את סיפוריהם של הסוחרים, שחלקם נמצאים כאן דורי דורות וספק אם – לראשונה בחיי – הייתי אוכלת קקטוס! מה שבטוח וללא צל של ספק שאלמלא הסיור – שוק תלפיות היה נשאר מקובע בתודעתי כאותו שוק מהוה ומוזנח, שתהילת העבר מאחוריו. סתם שוק עם כמה באסטונרים, בלי שום סקס אפיל ויחסי ציבור. אז זהו שלא. יותר נכון – כבר לא: בין הבאסטות הססגוניות הנצו בשנים האחרונות כמה בתי אוכל טרנדיים שמביאים איתם משב רוח תל אביבי ואפילו – במו עיניי ראיתי – כמה היפסטרים יושבים על המדרכה שמחוץ לקפה טלק ואמא אחת מניקה אה לה מיכל אנסקי. וברוח ההתחדשות וההתעוררות וברוח הטרנד והאופנה הביאו גם כמה אמנים לצייר ציורי רחוב יפהפיים ובערבי חמישי – בזמן שישנתם – עושים כאן שמח עם ערבי מוזיקה ובצהרי שישי – אוהו – חבלז על הג׳ז.
עכשיו כל שנותר (למעט כמה סידורי תאורה ניקיון ובטיחות) הוא לשפץ ולשקם את המבנה אדיר הממדים, המוזנח והמתפורר שהוא-הוא שוק תלפיות המקורי. מבנה בן שש קומות (ממש קניון) שהוקם לפני קצת יותר משמונים שנה לטובת תושבי שכונת הדר. באותה תקופה חלו מאורעות ביטחוניים שמנעו מתושבי השכונה לרדת לעיר התחתית כדי לערוך את קניותיהם – מצב שהחריף במיוחד במאורעות 36-39. בעקבות כך החליט ועד השכונה לבנות שוק מקורה שיאפשר לתושבים לערוך קניות בבטחה. המבנה שנחנך ב-1930 נחשב כפנינה ארכיטקטונית וכיחיד ונדיר בסגנון ה"באוהאוס". העסק עבד יפה כשני עשורים עד שכוחות שוק שונים פעלו על השוק והוא ירד מגדולתו, ננטש ונזנח. אבל פעם-פעם שוק תלפיות היה אלגנטי, נקי ואירופי. פעם היה כאן שמח לפני שנולדתי.
ומה היום?
היום עיריית חיפה לקחה על עצמה את פרויקט השימור והשיפוץ ויש למה לצפות. כיום פעילה בו קומת המרתף בלבד, שהיא כולה מעברים צרים בין באסטות של ירקות ופירות בעיקר.
לרגע היה לי דז׳ה וו עם השוק המקורה של בודפשט, שלכשעצמו אינו מסעיר או מעניין במיוחד, ולרגע ראיתי את התיירים מאניות הקרוז העוגנות בנמל חיפה פוערים עיניים מול סוחרי הלבנט האותנטיים ואולי רוכשים איזה מלפפון טרי שאין במולדתם, אבל רק לרגע. מיד ניערתי את חזיונות התעתועים האלה שהשוק גרם לי לשגות בהם פעם שנייה בתוך שעה.
הסיור בשוק תלפיות נע בעדינות קדימה ואחורה בזמן, בין העבר להווה כי סיפורו של שוק תלפיות הוא גם סיפורה של חיפה, סיפורה של הארץ וסיפורם של כוחות השוק שפעלו על השוק לאורך 80 שנות קיומו. שוק תלפיות נכון לעכשיו הוא קיבוץ גלויות ומיקרוקוסמוס אנושי וקולינארי של ישראל. מפירושקי רוסי עד פריקסה טוניזאי, ממפרום טריפוליטאי ועד סביצ׳ה אופנתי, מפיקו דה גאיו מקסיקני ועד מרק פו ויטנאמי, מפיצה ופסטה טרייה ועד גבינות טבעוניות טרנדיות, מלחם מחמצת ועד כנאפה ערבי.
בסוף הסיור הקולינארי, לאחר שאכלתי מכל וכל ומכל הנ״ל, חזרתי לעשות שוק. קניתי דובדבנים ותאנים ולחם כוסמין סבלני ובננות וטחינה של "הר ברכה", ואצל סלאבה קניתי מטבוחה רוסית ושני קילו בצק של פירושקי, שהפך במטבחי ללחמניות פריקסה לשבועות, וכך תרמתי לאיחוד גלויות בצלחת. ואת כל אלו סחבתי עד למכוניתי ללא עגלת המשבצות שלי, כי בינתיים אני סתם גברת עם סלים. בינתיים – רוצו הביטו וראו מה יפה השוק הזה!
לתיאום אחד הסיורים של "תרבות אכילה" עם נעמה סובול, מוזמנים לדף הפייסבוק שלה
וואו מלי, איזה תיאור צבעוני ומרגש. למרות שהייתי שם איתך, גרמת לי להסתכל במשקפיים של מלי על הסצנה, מרתק. הסיור היה נפלא, צבעוני, טעים ומפתיע. איזו פינת חמד סודית גילינו שם…
כרגיל, את אלופה. נהייתי רעבה. והתמונות משגעות. חייבת גם להגיע בהזדמנות
תודה עינת❣️ממליצה מאוד! פתאום רואים דברים.
מלי, כמה רומנטית פנטזיית הקניות שלך. תיארת נהדר את השוק המשתנה, את קיבוץ הגלויות ואת הטעמים. נהניתי מאוד לטייל אתך, לשמוע את הסיפורים של נעמה ולאכול כמו שמזמן לא אכלתי.
תודה זיווה❣️ אכן בילינו נפלא יחד!
מלי,
כל כך התרגשתי לקרוא את הפוסט המדהים הזה. כתבת מקסים!
אם הייתי מישהי אחרת שקוראת על הסיור הזה, הייתי רצה מיד להזמין מקומות 😊
היה תענוג לארח אותך בשוק ומקווה לראות אותך בחיפה פעמים רבות בעתיד ❤️🙏
שמחה כל כך! מגיע לך ביג טיים. הסיורים מקצועיים ומאורגנים למופת, מועברים בנועם ותענוג.
איזה פוסט עשיר וצבעוני, כתבת מקסים שממש עושה חשק!
תודה שרי! מקווה שתגיעי ותיהני!