עשרת הפיקניקים הכי מוצלחים שלי


TOP TEN - תשעה פיקניקים בישראל ועוד אחד סודי

שנים שסלסלת הקש שלי הייתה מאופסנת אי שם בקרן זווית, ממתינה להיגאל מבתוליה. זה לא שלא יצאתי לפיקניקים כל אותו הזמן. נהפוך הוא. הילדים היו קטנים ושינוע הררי מזון אל הטבע ואכילתו בתנאי האדם הקדמון נתפסו בעיניי – לא רק כחוויה חינוכית מעצבת – אלא בעיקר רומנטית. באותם ימים גם אני הלכתי שבי אחרי מקסם השווא האינסטגרמי של אחו ירוק, פכפוך של נחל, מפת משבצות באדום לבן, סלסלת קש, בקבוק יין, חריץ גבינה, באגט מבצבץ, ילדים בהדממה סביב משחק שבץ נא ומבוגרים מתפרקדים על הגב ובוהים בשמים. אלא שבחיים האמיתיים יציאה לפיקניק עם ילדים – למי שמכיר את החוויה מקרוב – זה לא פיקניק.

פיקניק עם ילדים זה אופרציה. זה מבצע מורכב של רילוקיישן של תכולת המקרר, המזווה ועזרי המטבח לטריטוריה פראית (מישהו הביא במקרה מלח/מצית/פותחן? מישהו?)

פיקניק זה לא עניין לסלסלות קש רכרוכיות שמכילות כלום וחצי ונטולות כל יכולת לווסת טמפרטורות. פיקניק זה מפגן של יכולות וירטואוזיות לדחוס דירה על דייריה למכונית משפחתית. ועל כן, עם כל הצער והכאב נאלצתי במשך שנים להמיר את הקש החינני בפלסטיק אימתני מסוג צידנית, שתכיל בנוחות את כל הצידה: מהבירה הצוננת לגדול ועד הדניאלה והשוקו לקטן.

כך שנים התגלגלתי מפיקניק לפיקניק, וכמו לידה, מפיקניק למשנהו שכחתי כמה זה קשה, מסובך ומתיש, עד ש… עד שיום אחד גיליתי ש… מותק, הילדים לא התכווצו, הם גדלו! אפשר להשאיר אותם על מרבצם בבית, לארוז כמה חברים ו״מה שיש במקרר״ ויאללה, לאחו, עם סלסלת הקש! אלא מה?! שעתה היפה הגיעה!

1. הפיקניק הרומנטי - דרך נוף הגלבוע

יריית הפתיחה של סלסלת הקש הייתה בדרך נוף הגלבוע. לוקיישן משובח לסטיילינג כשברקע מרבדי משבצות של שדות ירוקים ופריחה אביבית, נוף עוצר נשימה של כתף שאול ותצפית נפלאה על עמק חרוד, מרחבי הגליל והגלעד. לא הכל נכנס לסלסלת הקש כמובן, אבל היא באה בשביל הרומנטיותובשביל סמל החופש. הצידניות הפושטיות הוסתרו, אבל למי היה אכפת. האוכל, החברותא, הנוף, היין והחופש מילדים היו האטרקציה.

2. הפיקניק הדרומי - באר מרווה - דרום אדום

באחד מהסופ"שים, כשצעיר ילדי הבית הפך לנכס לאומי וצה"ל היה אחראי על האבסתו והעסקתו היכתה בנו ההכרה שזה הזמן לנסיעה ארוכה לדרום, נסיעה נטולת "אוף, מתי מגיעים." היו אלה ימי "דרום אדום" ועל אף שבתקופה זו כל פינה בין בתרונות רוחמה ליער בארי היא מושלמת לפיקניק, אין כמו הרקע האדום של הכלניות. הבעיה בסופ"שים היא העומס והפקקים בכניסה ליער שוקדה, אבל גם לכך נמצא פיתרון: מעוניינים בפינה שקטה לפיקניק? הזינו בוויז: חניון באר מרווה.

מכביש 232, מול קיבוץ עלומים, מסתעפת מזרחה דרך עפר טובה, המגיעה לאחר כקילומטר לבאר מרווה. קק״ל הכשירה במקום חניון לזכר מרווה בביאן, בת קיבוץ עלומים שמתה ממחלה קשה בהיותה בת 18 בלבד. במקום באר ביזנטית שרבים כמוה נחפרו בנגב המערבי.

ניתן ליהנות כאן ממרבדי הכלניות, מחניה בשפע וממעט מבקרים באופן יחסי.

3. הפיקניק הסודי - נהר הירדן-פינת נאות מרדכי

את הפינה הקסומה והכמעט סודית הזו אני חייבת לידידנו ש׳ ו-ד׳ שמכירים את הארץ ככף ידם ושאין מקום שכף רגלם לא דרכה בו. משנוכחו ד׳ ו-ש׳ לדעת שטרם ביקרתי בנחלי גוב, צפית, תמר ודומיו, הם לקחו אותי כפרויקט חינוכי-שיקומי. ועל כן אם תמצאו תמונות שלי משתלשלת מחבלים, משתחלת בנקיקים, מטפסת על סולמות מתכת לוהטים ונאחזת בחבקי סלע על רקע נופי מדבר – זה רק בזכותם. כמחנכים טובים, האמונים על שיטת המקל והגזר, הם גם דאגו להוציא אותי אחרי כל טיול אקסטרים לפעילות הפגתית בדמות פיקניק פסטורלי.

בעיניים עצומות הנחתי להם להוביל אותי אל בימת העץ הזו, השתולה על הירדן בצל עצי ערבה; נדנדה, פכפוך מים וחסידות השלימו את התמונה.

פיקניק

איך מגיעים: בכביש 977, כמאה מטר מזרחית לכניסה לכפר בלום, פונים ימינה (דרומה) לדרך עפר נוחה המתפתלת לאורך הנחל. אחרי כ-900 מטר, רואים כבר את המקום מעבר לנחל, משמאלנו. עוד ק"מ נוסף של נסיעה ונגיע לגשר החוצה את הנחל ומביא אותנו לפינת הקסם.

4. הפיקניק האירופי - יער ביריה - פינה קטנה של חו״ל

חורשת ארזי הלבנון המתנשאים לגובה של 40 מטר הם הפינה הכי אירופית שלי בארץ. המתאר המשולש שלהם שמזכיר עץ אשוח גורם להם להיראות לא שייכים לכאן, ואכן ארז הלבנון לא צומח באופן טבעי בישראל. החורשה היפה הזו שבתוך יער ביריה ניטעה לפני כ-60 שנה ואפשר לראות אותה גם דרך הכביש היפה שמוביל מצפת, דרך יער בירייה, לעמוקה. 

ביער ביריה הוכשרה גם דרך נופית. משני צדדיה סבך צפוף וירוק, והנוף מבצבץ מדי פעם מבין חרכי העצים. מהדרך הנופית יש יציאה לשבילי טיול מגוונים, רק תבחרו:  מעיינות, אתרי עתיקות, קברי צדיקים בוסתנים ומצודת ביריה. ניתן לנוע בקלות ברחבי היער במכונית ולמצוא את אחד מחניוני הפיקניק. החניון הגדול ביותר הוא חניון עין זיתים ובו שולחנות פיקניק, מתקני שעשועים, מים לשתייה ושירותים. הבחירה שלי היא שולחן מתקפל או מחצלת לפיקניק בין הארזים. האוויר הגלילי הצלול ופריחה אביבית משלימים את התמונה.

איך מגיעים? וויז: מצודת ביריה. מרחבת המצודה מאפסים את מד המרחק ויורדים בחזרה לכביש שממנו הגעתם. אחרי כ-400 מטר מגיעים לצומת ופונים בו ימינה, בעקבות השילוט לקבר יונתן בן עוזיאל. הכביש מתפתל מזרחה ומגיע אחרי כקילומטר וחצי לחניון הארזים.

5. הפיקניק המשפחתי - פארק גורן

מפה לשם הילדים המשיכו לגדול ונוספו להם בני זוג. עת גיבושון הגיעה ואין טוב מפיקניק בטבע בתוספת טיול נחמד ל"שבת אחים גם יחד". שוב ארזתי את כל המקרר והבית, שוב שינעתי הררי מזון ואם נדמה היה לי שקשה כשהם קטנים, עכשיו זה קשה שבעתיים. ואולי סתם הזדקנתי. למותר לציין שסלסלת הקש ויתרה על היציאה ושצידנית הפלסטיק האימתנית חזרה לשירות.

פארק גורן הוא חורש טבעי בגליל המערבי, שמתאפיין בעלווה סבוכה של עצי אלון עבותים ומצלים. הוא מתנשא מעל  הערוץ הקניוני של נחל כזיב ואפשר להשקיף ממנו אל שרידי מבצר המונפורט. בין העצים יש לא מעט פינות שקטות עם שולחנות פיקניק.

6. הפיקניק השכונתי - שביל נחל נעמן

שביל נחל נעמן הוא פיסת המים הראויה ביותר בקרבת הבית שלנו ועל כן זכה לתואר – השכונתי. לעתים, כשנפשנו חושקת לנשנש משהו בסמוך למקור מים, שביל נחל הנעמן מספק את הסחורה. לאחר שנים של הזנחה – עבודות שיקום הפכו את המקום לפינת חמד. הערוץ הועמק, המזבלה שקישטה את הכניסה הדרומית פונתה, קק"ל טיפלה באקליפטוסים, הוצבו גשרים למעבר מגדה לגדה, נסלל מסלול הליכה לאורך הגדה וצמחיית הבר הטבעית של גדות הנחלים חזרה לשגשג. דגים שמצליחים לברוח מבריכות הדגים של הקיבוצים הסמוכים אל הנעמן מזמינים לכאן דייגים חובבים וחכותיהם תורמות לפסטורליות. בגדה הימנית של הנחל נמצאת חורשת אקליפטוס גדולה וחניון קטן עם ארבעה שולחנות, אבל ניתן להתמקם בפינות נוספות. 

7. הפיקניק הירושלמי - בוסתן עין כרם

שוב ארזנו כמה חברים, את מפת המשבצות, את סלסלת הקש, "את מה שיש במקרר" ואת "הכינותי מראש" ונדברנו להיפגש בעין כרם, לטיול שייפתח בפיקניק. בין מדרגות הביקור למעיין מרים נמצא בוסתן קטן וחמוד ששוקם בשנים האחרונות על ידי מתנדבים.

8. הפיקניק הצבאי - מדן ועד אילת

הפיקניק הצבאי נועד לשמח חייל שנשאר שבת. במסגרת תפקידנו הישן-חדש כתומכי לחימה, יצא לנו כמה וכמה פעמים לנייד את ארוחת שבת בצהריים למגוון יעדים אקוזטיים – מצפון רמת הגולן ועד פאתי עזה בואכה דרום הר חברון. בדרך כלל נסעתי עם סיר החרס שלי, שיתרונו ביכולתו לשמר את חום התבשיל עד הגיענו לאי שם. יתרון נוסף ולא מבוטל לסיר החרס הוא יכולתו להפוך כל מזון למעדן, כולל חסרי כל ידע וכישרון. העוף למשל הופך כל כך ארומטי ונימוח שיש ואני מגיעה להרהורי כפירה בטעמי הצמחוני.
בדרך כלל, צה״ל מקצה כמה שולחנות קק״ל מחוץ לש״ג, נועץ כתובת: "פינת משפחות" ומפקיר אותנו לנפשנו תחת שמש קופחת או קור וברד. באינטימיות הכפויה הזו בחברת המשפחות האחרות, שלא בטובתי אני נאלצת להציץ בצלחתם של אחרים ונו- מה לעשות – בלתי אפשרי להימנע מהשוואות.
יש הורים של שניצלים, יש הורים של סירים, יש הורים של להביא אוכל לכל הבסיס, יש הורים שקונים המבורגר או שווארמה בלאפה ויש הורים עם אוכל דרוזי של ממולאים וקובה ומג׳דרה וקבב על האש להתקנא. כולם כולם פורסים מפה חד פעמית – או שלא – וכולם משתמשים בחד״פים באיכות זו אחרת. עד כאן הכל היה טוב ויפה וסבבה, עד שהזדמן לי לצפות – שלא בטובתי, לנגד עיניי המשתאות – בזן חדש: הורים משקיעים במיוחד.
ההורים הגיעו עם מערכת צידניות ותיקים; מפת בד לבנה נפרסה על שולחן הקק״ל ומיד לאחריה נשלפו צלחות חרס, סכו״ם אמיתי וכוסות זכוכית. בזו אחר זו עלו לשולחן קופסאות פלסטיק איכותיות, שכל אחת מהן הכילה ירק קצוץ אחר לסלט. תוכן הקופסאות רוקן לקערת סלט זכוכית יפהפייה והרוטב המוכן המתין לה בצנצנצת בצד.
השוס היה כירת גז ניידת. על מחבת גדולה חיממו את השמן וכשהגיע לטמפרטורה הנכונה – טוגנו בה השניצלים המתובלים, שיצאו אף הם מקופסה איכותית. זה לא נגמר כאן: סיר עם קוביות תפוחי אדמה מבושלים הועמד לחימום על הכירה ומשם עבר לקערה אחרת ונמעך בתוספת חמאה לפירה. לקינוח נשלפה תבנית פיירקס עם פרוסות מנגו קלוף ואננס טרי אני מניחה. נותרתי ללא מילים.
לא הכי יפה, אבל בטוח הכי טעים לחייל: המבורגר משובח של "כביש 90"

9. הפיקניק היפני - פריחת הדובדבן בעין זיוון

למשך כמה שבועות, באביב, בוסתני הדובדבנים בגולן לובשים לבן בפריחה מרגשת. בבוסתן בראשית בעין זיוון מציבים ערסלים בין העצים ושולחנות פיקניק ומזמינים את הקהל הרחב ליהנות מהיופי הזה. חגיגת פריחה נפלאה שמזכירה את חגיגות הסאקורה היפניות. כדאי לנצל את השבועות האלה לפיקניק יפהפה.

בעין זיוון גם מסבירים שהדובדבן הוא בכלל גודגדן. יש שני סוגי דובדבנים בעולם: מתוקים וחמוצים. הגודגדן (הצהוב והאדום) הוא המתוק ואילו הדובדבן הוא החמוץ. הוא משמש בעיקר לתעשיית המזון.

ועכשיו כשאנו יודעים, לכו תגידו: אני יוצא לפיקניק תחת פריחת הגודגדן.

10. הפיקניק המוכן - רחבי הגליל

רשימת הפיקניקים שלי לא הייתה שלמה בלעדי רעיון הפיקניק המוכן. לאחרונה שמחתי לגלות שיזמים חרוצים הבינו את שידעתי מזמן: פיקניק זה סלסלת קש ומפה משובצת וכדי ליהנות ממנו הוא צריך להיות קל ונוח לביצוע. בתי העסק האלה מציעים סלסלות פיקניק מוכנות עם מיטב התוצרת שלהם, בתוספת המלצות היכן כדאי להניח את הסלסלה. עד כמה זה משתלם – זה שייך לסיפור אחר.

הסל הלטיני

ויקי גורנשטיין, בעלת הבלוג טעמים מקצה העולם, מציעה למטיילים באזור ציפורי סלסלה בסגנון לטיני:

אמפנדס תירס, בייגלס ירושלמי קטנים, סלט קינואה פרואני, ירקות טריים חתוכים, ממרח עגבניות מיובשות, פסטו כוסברה, ממרח חצילים בטחינה, גבינת לבנה בייתית, זייתים דפוקים, קוביות גבינה צפתית, תה היביסקוס קר מקסיקני  ומאפינס לקינוח. בנוסף תמצאו בסלסלה שמן זית קטן מבית הבד האורגני ריש לקיש, כוסות, סכו"ם חד"פ מתכלה ומפיות.
מחיר הסלסלה 200 שקלים לזוג, תוספת לכל אדם נוסף 50 שקלים. את הסלסלה יש להזמין יום מראש, איסוף מציפורי.

טל' להזמנות: 052-6966286

סלי גבינות ויין

מחלבת שירת רועים מלוטם מציעה מארז זוגי של 5 סוגי גבינות צאן בליווי לחם, סלט ירוק, חמאה ומטבלים במחיר 80 ש"ח.

יקב לוטם מציע בקבוק יין בוטיק, גבינות ממשק אלטו, לחם, ריבת שרי ופרלינים. מארז זוגי עולה 265 ש"ח.

יקב פתחאל מציע סלסלה לזוג עם מבחר גבינות עזים, פוקאצ'ה, ממרחים, מטבלים ועוד. המחיר כולל מפה משובצת ובקבוק מים. המחיר: 150 ש"ח לא כולל יין. 

הסל הדרוזי

חברת גליל EAT  בשיתוף "דרוז פוד טו גו", מציעה ארוחה גלילית אותנטית וטרייה בשטח. ערכת הפיקניק  נעשית  על ידי מארחים מהכפרים הדרוזים ברחבי הצפון ומוגשת בתיק כותנה רב פעמי עם כלי אוכל חד פעמיים, מפה ושתייה.

מה בסלסלה: עלי גפן וקישואים ממולאים, מג'דרה גלילית, "מנזלה" (תבשיל חצילים וגרגרי חומוס) או תבשיל במיה, כרובית בטחינה, סלט טבולה וירקות, פיתה דרוזית, זיתים וחמוצים, תמרהינדי – משקה מתקתק ומקומי, מפת שולחן חד פעמית, סכו"ם וכלי הגשה חד פעמיים מתכלים.
הערכה מגיעה ארוזה בתיק כותנה מעוצב לשימוש רב פעמי. מחיר לזוג: 320 ש"ח.

לפירוט נוסף, להרכבים משפחתיים, לטלפונים והזמנות באתר זמן גליל מערבי, לקידום התיירות בגליל המערבי 

Facebook Comments


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

12 מחשבות על “עשרת הפיקניקים הכי מוצלחים שלי