למי קראת זקנה בקבוצת סיכון??

ייתכן שיכולתי לחיות כך עוד ימים רבים, אבל חודש בלבד אחרי יומהולדתי החלו להגיע שמועות מסין על נגיף מסתורי שמפיל חללים באוכלוסייה המבוגרת. לרגע לא דאגתי. קודם כל כי זה בסין ושנית כל – הם גם לא מתכוונים אלי. אני הרי לא ״אוכלוסייה מבוגרת״. אז זהו, שדווקא כן. ככה בכל אופן חושבת קורונה ועל זה אני לא מוכנה לשתוק.

״היי קורונה,״ אני אומרת לה, ״את יודעת שבקיץ האחרון עליתי וירדתי 785 מדרגות, שעשיתי את מסלול 6 בשביל ישראל, שסיכנתי את נפשי בסולמות של הנחלים גוב, צפית ותמר? שאני מה-זה טכנולוגית, יש לי אינסטגרם וטלגרם, אני מעלה לסטורי, אני יודעת מה זה האשתאג, גיף, אמוג׳י, פילטר, איירדרופ, דרופבוקס, מיילצ׳ימפ, וורדפרס, אלמנטור, אנליטיקס, אני יודעת שלהגיד מגניב זה הכי 2012? אז מה אם אין לי טיק טוק? כן, ראיתי את הסרטון של מיכל צפיר ובתה? אז מה? בגלל שכבר אין לי טינאייג׳רית זה הופך אותי למבוגרת?!״

״כן,״ אומרת לי קורונה ונדה בראשה בעצב, ״כן. וחוץ מזה אני פרזיטית ורק בגופות זקנים ורופסים כשלך אני יכולה לשגשג ולמצות את הפוטנציאל שלי, למצות את יכולות הכליה שלי. בגלל זה אני כל כך מידבקת. אני חייבת לעבור במהירות מגוף לגוף, לפעמים בלי להשאיר תסמינים כלל, עד שאני מגיעה לגוף זקן, רצוי נטול מערכת חיסון, עם מחלות רקע ואפס יכולת התנגדות. וחוץ מזה, מה את מתבכיינת על גילנות? ראיתי כמה שמחת כשקיבלת את הרב קו שמקנה לך חמישים אחוז הנחה ברכבת!״

״את אמיתית?״ אני אומרת לקורונה, ״לא שמעת מה חוללת לתחבצ? מה בדיוק אעשה עם הרב קו הזה כשאת מסתתרת לך שם ואורבת לי ומחכה שאגע בך ואביא אותך איתי הביתה? תחבצ זה מסוכן. חכי חכי. עוד יום יומיים ויש מצב שביבי יחליט לייבש אותך וייקח לך את הרכבת כמו שכבר לקח לך את המטוסים. את תישארי לבד בקרון עד שיימאס לך ותחזרי למקום שממנו הגעת.״

חחחחח צוחקת קורונה באותו צחוק מהדהד ומעורר חלחלה תוך שהיא מתרחקת ומניחה לי לעת עתה. שנייה לפני שהיא נעלמת אני עוד מספיקה לקרוא לעברה: ״צוחק מי שצוחק אחרון״, אבל היא כבר לא שמעה את זה, היא כבר הייתה בדרך לגוף המארח הבא. פרזיטית.