המתחם הצרפתי היה מאז ומתמיד תחת ריבונות ישראלית והוא שייך לחלק המערבי של העיר. הוא ממוקם על התפר שבין שני חלקי העיר כפי ששורטטו בקווי שביתת הנשק ב-1949. מסלול הרכבת הקלה שעובר כאן היום הוקם על מה שהיה עד 67 ״הקו העירוני״, שטח הפקר עם גדרות תיל שהפריד בין מזרח ירושלים הירדנית למערב העיר. זה היה שטח שאף צד לא הורשה להיכנס אליו ולא אחת צלפו חיילים ירדנים בישראלים שעברו שם.
בוקר אחד ב-1954, פתחה הנזירה תרזה את חלונה, הפונה לצד הירדני, כחכחה בגרונה, ואבוי, סט השיניים התותבות שלה נפל לתוך שטח ההפקר. מאחר שלא הפסיקה למרר בבכי, החליט אב המנזר לסייע לה ופנה לעוזי נרקיס שפנה לוועידת שביתת הנשק. הירדנים הסכימו לצאת לחיפוש בתנאי שיהיה נציג ישראלי, ירדני ויו״ר הוועדה בכבודו ובעצמו.
השלושה, בלוויית עוד שלוש נזירות נכנסו לשטח ההפקר, חתכו קונצרטינות ופשפשו בשיחים עד שמצאו. האירוע נחשב כל כך היסטורי ומרגש עד שהמגזין לייף שלח את צלמו הישראלי, דוד רובינגר, לצלם את האיחוד המרגש בין הנזירה לשיניה.
לקריאה נוספת על מעשה בשיניים תותבות – סיפורו של הקו העירוני בירושלים
איזה יופיש ל טיול וסיפורים! פעם במרתף של המנזר היתה מסעדה צרפתית משובחת עם כל הגינונים, זו היתה נמסעדה המשפחתית לאירועים מיוחדים. והתצפית נהדרת! תודה על שאר ההמלצות
תודה ינינה! אכן בעבר היו שלוש מסעדות במתחם.