על שפת ים כינרת, ארמון רב תפארת
סובב כינרת - שנים עשר שליחים ושתי תצפיות
על מה נקרא כאן?
יסלחו לי כאן כל ידידיי הנוצרים, אבל למנזר היווני אורתודוכסי של שנים עשר השליחים בכפר נחום, לא רציתי להגיע כדי להתרגש מהנסים שהפליא ישו לעשות כאן על מי הכינרת. באתי בשביל מבנה האבן הלבן והכיפות האדומות החמודות, הטווסים ההדורים שמסתובבים בחצר, הגן המרהיב, הוורדים, האכסדרות, עצי התות, סככות הגפנים המקושתות והמזח שנמשך לתוך הכינרת המלאה והמנצנצת. באתי כדי להרגיש כמו באתר מסרט זר.
יוני 2020, קצת אחרי סגר אלף, עמדנו מאחורי השער הנעול של המנזר והבטנו בעיניים כלות מאכזבה ביופי ובפסטורליה שמעבר לגדר. סגורים לרגל הקורונה. אחורה פנה.
דצמבר 2020, יום לפני סגר גימל, שבת בבוקר ויש לי קשר ישיר לנציגו של ישו עלי אדמות, הלא הוא הנזיר אירי נרכוס, ראש המנזר, בכבודו ובעצמו. הקשר הישיר עם נציג האלוהים מתקיים בדרך מאוד ארצית ועכשווית; ווטסאפ! פשוט ווטסאפ!
״פתוחים היום?״ שואלת ומבחינה בדאגה שנראה לאחרונה לפני שלוש שעות. הנזיר נרכוס מתמהמה בתשובתו. אולי הוא מתפלל…? אולי הוא לא נוהג להשיב ל״לא מאמינים״ כמוני? אולי הוא בודק ווטסאפים מדי שש שעות? אולי, אולי.
אבל במרחק עשר דקות מהיעד מגיעה התשובה:
״כן, עד ארבע, שימי בוויז כנסיית שנים עשר השליחים.״
״תודה אלוהים,״ לחשתי אוף דה ווטסאפ, "תודה נציג האל הרחום והחנון ששערי גן העדן שלך פתוחים היום."
ווטסאפ עם נציג ישו עלי אדמות
אני מודה שהאפשרות לשלוח ווטסאפ לנזיר די הדהימה אותי ועוררה בי קשת רגשות שנעו בין שעשוע להתרשמות עמוקה. איכשהו נזירים מצטיירים כרציניים מדי, מרוחקים ואפופי קדושה עד שהמחשבה שהם משתמשים בחפצים ובטכנולוגיה ארצית נתפסת כמו חילול הקודש כמעט. אבל אחרי גל התדהמה הראשון אמרתי לעצמי "מה את מתפלאת כל כך? רק לפני שנתיים וקצת נזיר בודהיסטי במקדש במומבאי הציע לך להמשיך להיות איתו בקשר דרך הפייסבוק שלו…" ואם נזירים בודהיסטים נופלים בפייסבוק – מה תליני על נזיר אורתודוכסי בווטסאפ?
לו ידעתי את שאני יודעת היום על הנזיר אירי נרכוס לא הייתי מתפלאת כל כך. בעקבות פרסום פוסט בפייסבוק שלחה לי מורת הדרך הילה קרן שטיינמץ מידע נוסף על הנזיר הנדיר, ונתחיל בשמו: אירינרכוס שפירושו: "שליט השלום" (אִירִינִי (ειρηνη) ביוונית = שלום, ו- אַרְכוֹס (αρχος) = שליט). עוד התברר שהנזיר הוא אכן איש שלום, איש צנוע, נדיב, מיוחד ומכניס אורחים שלא מבקש דבר לעצמו. לא תואר רם במעלות הכמורה ולא אותיות של זהב עם שמו. לפני כשלושים שנה הגיע למנזר ממקדוניה והוא מתגורר בו ביחידות יחד עם אביו הזקן.
את הגן היפהפה, גן העדן המקיף את המנזר, טיפח בשתי ידיו החרוצות. את כל היופי הזה הוא מעמיד חינם אין כסף לטובת המבקרים. איפה עוד אפשר למצוא גן כמו לקוח מסרט בלקני, עם מנהרת גפנים, עצי תות עתיקים, גינות ומדשאות, טווסים הדורים וחמורים גאים, שכולם כולם נושקים לכינרת? בעת ביקורי במקום לא הייתי מודעת לאפשרות להשאיר תרומה צנועה. הנזיר לא מבקש, אבל אם תגיעו לשם תשאירו תרומה או תיקנו משהו מחנות המזכרות שבפתח הכנסייה.
אמרו לי שאם הנזיר השיב לווטסאפ שלי זה סימן טוב. סימן שהוא מרגיש כבר טוב יותר לאחר התאונה הקשה שעבר. בתחילת הקורונה יצא הנזיר לסייע בעבודות שיפוצים לידידו, אב מנזר כנסיית ההשתנות בכפר תבור. הנזיר אירינרכוס נפל מפיגומים בגובה ארבעה מטרים וראשו נחבט בקרקע. למשך שלושה שבועות אושפז לטיפול ברמב"ם. את המשך השיקום העדיף לעשות במנזר שלו, תוך שהוא מבטיח לרופאים שיטופל בידי אביו. הנזיר חזר למנזר כדי לגלות שבהיעדרו פרצו גנבים לכנסייה ושדדו ממנה כל דבר בעל ערך. סיפורו נגע ללב קהילת מורי הדרך והם החליטו לאסוף כסף לשיקום הכנסייה ולרכישת סיוע בעבודות הגן. את סיפור המלא אודות תלאות הנזיר אירינרכוס ותרומת מורי הדרך הישראלים ניתן לקרוא בבלוג של יסכה הרני.
לתיאום ביקור בכנסיית 12 השליחים רצוי לבדוק באתר הכנסייה > האתר הרשמי של הכנסייה היוונית האורתודוכסית
ואם אתם כבר בסביבה...
גן לאומי כפר נחום והמפל הנסתר
ממש בצמוד למתחם הכנסייה נמצא הגן הלאומי כפר נחום. הגן הלאומי צופה אל הכינרת ומזח ארוך לתוך המים מוביל אליה לתצפית נוחה על כל הסביבה. הגן הלאומי כולל מספר אתרים, שגם כנסיית 12 השליחים נכללת בהם, ובהם: תל מקראי ושרידי כפר יהודי מימי בית שני, בית כנסת קדום, כנסיית הר האושר, מעיינות ומפל נסתר.
הכניסה לגן הלאומי היא ללא תשלום וללא הרשמה מראש.
עין איוב – המפל הנסתר
עין איוב הוא המעיין המפורסם ביותר באזור והוא נקרא "המפל הנסתר" כיוון שהוא פורץ בשצף מתוך צינור. המפל נוצר כתוצאה מקידוח של תה"ל (תכנון המים לישראל) הנקרא כנרת 7. ביקרתי במפל בשנים שמפלס הכינרת היה בשפל ואז המפל נפל לשטח יבשתי במרחק ניכר מהכינרת. ניתן היה לעמוד מתחתיו ולהתרחץ בו. כיום, לאחר כמה שנים ברוכות בגשמים, כשהכינרת כמעט מלאה אפשר להגיע אל המפל בשחייה בלבד.
כדי להגיע למפל די לרשום בוויז: "המפל הנסתר". חצי קילומטר ממזרח לצומת כפר נחום שבכביש 87 יש מפרץ חניה. מחנים את הרכב בצד הכביש ויורדים במדרגות המובילות למפל ולכינרת המלאה.
שמורת המג'רסה
לאחר שנחה דעתי וסיימתי את הרומן הקצר שלי עם הנזיר, הייתה בי הפניות הנפשית להמשך המסע סובב הכינרת מצידה המזרחי. במרחק נסיעה קצר מכפר נחום, בבקעת בית צידה, נמצאת שמורת המג'רסה ושני מסלולים לה: היבש והרטוב. הרטוב: שכולל הליכה במים ושחייה סגור בחודשי החורף, וטוב שכך. כך הייתי פטורה מאי נוחות קלה הכרוכה בשכשוך במים צוננים, החלקה על אבנים נסתרות באפיק הנחל, החלפת בגדים ושאר מרעין בישין. ההליכה בשביל היבש לעומת זאת מענגת לא פחות. היא נפרצה במקביל למסלול הרטוב והיא כוללת מספר מקומות שמהם ניתן לרדת לנחל. חלק מהשביל עובר בתוך סככות עגולות, לנוחיותם של הצמחים מטפסי השמורה. בסמוך לנחל הוכשרה חורשת אקליפטוסים חמודה עם שולחנות פיקניק.
הכניסה לשמורה מותנית בהזמנה מראש באתר רשות הטבע והגנים.
מצפורים אל הכינרת
את הדרך חזרה הביתה בחרנו לעשות דרך שתי תצפיות על הכינרת, שלעולם לעולם לא אשבע מלהביט עליה, בין אם לרגליה ובין אם מעליה.
מצפה אופיר
מצפה אופיר משקיף על הכנרת כולה מגובה של כ-450 מטרים מעל לאגם ומושך אליו עשרות ומאות מבקרים שגודשים את שני החניונים בדרך אליו.
מצפה אופיר ממוקם בקצה השדות של גבעת יואב והוא מוקדש לזכר אופיר, בן המושב, שנפטר בגיל 16. הנוף המרהיב נשקף בקשת של 180 מעלות אל הכנרת, הגולן וההרים סביב. מקום נפלא לעצירת קפה או לפיקניק.
מצפה השלום
מצפה השלום הוא אחד התצפיות הנדירות על הכינרת, שממנו ניתן לראות אותה במלואה. בימים של ראות טובה ניתן לראות גם את רכס הכרמל, המרוחק כ-60 קילומטרים. המצפה נמצא בכפר חרוב שבדרום רמת הגולן, המפורסם בזכות הצימרים שלו. למתארחים בצימרים מומלץ לתזמן הליכה קלה בטיילת בזמן שקיעה. המסלול יוצא מרחבת המצפה המרוצפת ואורכו כשני קילומטרים, הליכה בדרך סלולה ומונגשת, המגיעה עד למצפה מבוא חמה.
ומי שלא מתארח בצימר? מוזמן גם! בכל שעה שיגיע.
מצפור ארבל
מצפור ארבל אמנם מסיים את הפוסט אבל היה העצירה הראשונה בדרך צפונה. הוא הוקם על ידי משרד התחבורה באמצעות נתיבי ישראל כחלק מסלילה ושדרוג של כביש 65/85 צומת גולני – עמיעד. המצפור צופה מזרחה לכיוון הר ארבל, רמת הגולן והגליל התחתון המזרחי. הגישה למצפור נוחה ויש גם חניה מסודרת. מומלץ לעצור, ליהנות מן הנוף ולקנות ארוחה קלה מאחד מהפוד טרקאס שבמקום. שולחנות וכיסאות הוצבו לנוחות הסועדים.
Facebook Comments